ת"א 42885-09-12 תחנת דלק טמרה נ' מריח

בפניי תביעה שטרית.

הדיון נסב סביב מימושו של שיק שנמשך ע"י התובעת מהנתבע בסכום של 145,105 ₪ ואשר נושא תאריך 16.8.11. השיק הופקד ע"י התובעת ביום 17.8.11 אולם חזר מהסיבה כי "החשבון של המושך, הנתבע, סגור".

התובעת הגישה את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ביום 26.10.11, הנתבע קיבל הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר והתיק הועבר לבית משפט השלום; הוגשו תצהירי עדות ראשית בתיק, נשמעו ראיות הצדדים והוגשו סיכומיהם בכתב.

טענות הנתבע:

1. הנתבע (להלן ייקרא גם: "פדל") טוען, כי הוא מעולם לא קיבל הודעה על חילול השיק ובכך הוא מופטר מכל חבות שטרית כלפי התובעת זאת מכוח הוראות פקודת השטרות סעיף 48.

2.הנתבע טוען, כי השיק נמסר לתובעת בשנת 2003, תיק ההוצאה לפועל נפתח לאחר יותר מ- 8 שנים מיום מסירתו ועל כן חלה התיישנות ולא ניתן לתובע על פיו.

3.השיק ניתן לתובעת כצ'ק לביטחון עבור דלקים שסופקו לנתבע עצמו, בזמן שפעל באופן עצמאי לתקופה קצרה בין השנים 2003-2004. השיק נמסר לתובעת עבור תקופת התדלוק שבין חודש 9/03 ועד 2/2004 שאז הפסיק להיות עצמאי. השיק נמסר כתנאי לאספקת דלקים לעסקו העצמאי ועבורו בלבד. הנתבע שילם לתובעת את כל המגיע לה עבור תדלוק בתקופה הזו ולא נותר חייב מאומה עבור תדלוקו. לראיה הוא מביא דוחות תדלוק שלו וחשבוניות מס שהופקו ע"י התובעת וכן מצב חשבון סופי המורה כי חובו האישי מסתכם ב- 0.

טענות התובעת:

1.מר סמאר מאג'ד- מנהלה של התובעת ( להלן: " סמאר") הגיש תצהיר שבו טען כי השיק מושא התביעה נמסר לתובעת כבטחון נוסף אותו דרשה התובעת מהנתבע ומאחיו מוחמד מריח (להלן: "מוחמד") בגין אספקת דלקים לרכבי השותפות שניהלו שני האחים יחדיו בשנים הרלוונטיות (2001, 2002, 2003, 2004) ואשר נוהלה תחת שמו של האח מוחמד.