ת"א 42820-03-16 דאוד נ' מדינת ישראל ואח'

1.התובעת הגישה תביעה כנגד המבקשות (נתבעות 2 ו-3) וכנגד מדינת ישראל (נתבעת 1) למתן פיצויים או קרקע חלופית, בגין הפקעת שטחים שלטענתה שייכים לה.

2.שלושת הנתבעות הגישו בקשות לסילוק התביעה על הסף, כל אחת מנימוקיה שלה, והחלטה זו מתייחסת לבקשותיהן של המבקשות לעיל.

3.המבקשת 1 מנתה בבקשתה מספר נימוקים מדוע יש לסלק התביעה על הסף, ובין היתר:

שמדובר בתביעה לקרקע חלופית – סעד שאינו תואם את פקודת הדרכים ומסילות הברזל, שעניינה פיצוי כספי בלבד;

העדר אומדן מדוייק של השטח שהופקע ואי צירוף חוות דעת שמאי באשר לשוויו, על מנת להעריך את סכום התביעה;

שיהוי ומניעות, כאשר מדובר על שטחים שההפקעות בהן בוצעו לפני שנים רבות;

העובדה שהתובעת אינה רשומה כבעלת הזכויות במקרקעין הנטענים, והצורך בהליך מקדים לבחינת זכויותיה, כמו גם האפשרות שקיימים בעלי זכויות נוספים;

וכן טענה כי מדובר בהפקעת שטח שהיקפו פחות מ- 25% משטח החלקה, והסמכות לפיצוי בעל השטח במקרה כזה מוקנית לשר התחבורה, ע"פ סעיף 7 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל.

4.המבקשת 2 ביקשה לסלק התביעה על הסף בנימוק שלא בוצעו הפקעות הקשורות אליה, וכי השטחים להם טוענת התובעת לא הופקעו ע"י המבקשת.

לחילופין טענה המבקשת, כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בתביעה, משום שזו הוקנתה לוועדת פיצויים שהוקמה מכח החוק, ולה הסמכות הייחודית לדון בתביעות כאלו.

5. תגובת התובעת היתה כי מדובר בהפקעת שטח שיועד לכביש חוצה ישראל, ולכן יש לברר לעומק "למה כביש 6 נכלל בתוך תוכנית מס' 31/א/4 אם טרם הוחל בביצוע ו/או הוחל בהליכים סטטוטוריים ?" (סעיפים 7-9 לתגובה), עוד נכללה בתגובה השוואה לקרקעות אחרות ואישור מודד לגבי השטח המופקע.

6.תשובת המבקשות היתה כי התובעת לא התייחסה עניינית לטענות שהועלו כלפיה, וכי יש להעתר לבקשה.

7.אכן, מקריאת תגובת התובעת לא ניתן למצוא התייחסות לטענות רבות שאינן קשורות בבירור עובדתי אלא עוסקות בנושא הסמכות, עילות התביעה כלפי כל נתבעת, בירור זהות התובעת כבעלים, וכיוצ"ב.