ת"א 42789-07-14

לפני בקשת הנתבע מספר 8, להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, לאחר שהתביעה שכנגדו תידחה.

1. הנתבע טוען, כי יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה למקרה שהתביעה תדחה וזאת מכח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט 1999 (להלן: "חוק החברות") הקובע כי חברה תובעת מחויבת בהפקדת ערובה להוצאות משפט, אלא אם כן החברה סתרה את החזקה. קיים חשש כבד ביותר כי לא יהיה באפשרות התובעת לשפות את הנתבע ככל שהתביעה תדחה, שכן מדובר לטענתו בתביעת סרק, ואילו התובעת, אינה אלא תאגיד שלא למטרת רווח.

2. לטענת התובעת, יש לדחות את טענת הנתבע. הטיעון לפיו סעיף 353א לפקודת החברות מחייב תאגיד בהפקדת ערובה בכל תביעה שמוגשת על ידו, אינו תואם את תנאי הסעיף, שכן יש להוכיח שלחברה התובעת אין יכולת כלכלית, ותנאי שני כי סיכויי התביעה להתקבל- נמוכים. במקרה דנן- כך טוענת התובעת- הטיעון אודות סיכויי תביעה נמוכים ריק מתוכן. הנתבעים- ובכללם הנתבע מספר 8- מבקשים להתעשר על חשבון התובעת, ואינם מעלים בהגנתם כל טענה רלוונטית לעילת התביעה- דמי ייזום. הטענה לפיה שילמו הנתבעים את הוצאות התובעת, אינה מהווה הגנה כנגד התביעה, ומעבר לכך, מצבה הכלכלי של התובעת יציב, ואף קיימת בחשבונה יתרת זכות, מעבר לכספים אותם היא עתידה לקבל מעירית חיפה.

   דיון והכרעה

   1. הבקשה כמו גם התגובה לקוניות, ללא אסמכתאות להוכחת טענת הנתבע, ולא מפורטות כדבעי.

   2. סעיף 353א לחוק החברות קובע הסדר מיוחד המתייחס לחברה תובעת, וכלשונו של הסעיף: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.".

   3. לבית משפט שיקול דעת אם לחייב את התובעת בהפקדת ערובה, כאשר בפסיקה נקבע כי הכלל הוא שיש לחייב את החברה בהפקדת ערובה אלא אם קיימות נסיבות מצדיקות מתן פטור. וראו דברי כב' השופטת א' חיות: