ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
42717-04-14
26/10/2014
|
בפני סגן הנשיא:
יצחק כהן-חיפה
|
| - נגד - |
התובעים:
1. עזבון המנוח עלי מוחמד גנאיים ע"ה
2. עאדל עלי גנאים
|
הנתבעים:
1. עז המנוח מחמוד סעיד גנאיים
2. פאטמה מחמוד גנאים
3. אחמד מחמוד גנאיים
4. אסעד מחמוד גנאיים
5. רסמיה מחמוד גנאיים (פטימה)
6. בהיגה מחמוד גנאיים (אבו חוסין)
7. מוחמד מחמוד גנאים
8. לטיפה מחמוד גנאיים
9. חוסני מחמוד גנאים
10. חסן מחמוד גנאים
11. עבד אלראוף מחמוד גנאים
12. אבראהים מחמוד גנאים
13. עאישה מסארוה (גנאים)
14. עז' מסעוד מחמוד ג'נאים ע"ה
15. פאוזיה גנאים
16. עומר מחמוד מסעוד ג'נאים
17. עאמר מסעוד גנאים
18. עמאר מסעוד גנאים
19. נואל מחמוד אבו חוסין
|
| פסק דין |
1.בפתח הישיבה שהתקיימה בתאריך 26.10.2014, הגיש עו"ד נאיל ביאדסה יפוי כוח, ולפיו הוא מוסמך לייצג את כל הנתבעים בתביעה שלפני.
2.בא כוח הנתבעים הודיע, כי הנתבעים אינם חולקים על זכאותם של התובעים לסעד ההצהרתי הנתבע על ידם, על פי ההסכם שנעשה בתאריך 8.9.1990, הן לצורך הסדרת דרך בין חלקות 21 ו- 22 בגוש 8758, והן לצורך "יישור" גבול חלקה 22. עם זאת, לטענת בא כוח הנתבעים, לאחר העסקה מהתאריך הנזכר, הוכנה תוכנית מתאר, ונעשתה הפקעה לצורך הרחבת הדרך, "הבולעת" למעשה את השטחים בהם נעשתה העסקה.
3.ככל שהדברים נוגעים ליחסים שבין הצדדים, הנני מצהיר כדלקמן:
(א)המנוח עלי מוחמד גנאים ע"ה, ת"ז 2115676, רכש בתאריך 8.9.1990, מאת המנוח מחמוד סעיד גנאים ע"ה ת"ז 021155668, 145/21076 חלקים, במקרקעין המזוהים כחלקה 22 בגוש 8758.
(ב)בנוסף לאמור לעיל, המנוח עלי מוחמד גנאים ע"ה, ת"ז 2115676, רכש בתאריך 8.9.1990, מאת המנוח מחמוד סעיד גנאים ע"ה ת"ז 021155668, 335/21076 חלקים, במקרקעין המזוהים כחלקה 22 בגוש 8758.
(ג)שני השטחים שנרכשו כאמור לעיל, מהווים שטח של 445 מ"ר, והם מסומנים בתשריט שנערך בתאריך 30.7.1986 על ידי המהנדס עבד אלבאסט עסלי. העתק מהתשריט, וצורף לכתב התביעה המתוקן. תשריט זה סומן על ידי "במ/1" (ליד טבלת פירוט השטחים).
(ד)התובעים יהיו זכאים להירשם כבעלים של השטחים האמורים ככל ששטחים אלה לא הופקעו וככל שלא תהיה מניעה אחרת על פי הוראות כל דין.
(ה)רישום הזכויות בשטחים הנזכרים יעשה רק לאחר שהתובעים ימציאו אישורים על תשלום כל המסים, האגרות וההיטלים, החלים על פי הוראות כל דין, וכן ימציאו לרשם המקרקעין תשריט שיאושר על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה.
4.מטבע הדברים, פסק דין זה יחייב אך ורק את הצדדים לו, ואין בו לחייב את הרשות המקומית /או הועדה המקומית לתכנון ולבניה ו/או הועדה המחוזית לתכנון ולבניה. מאליו יובן, שאם השטחים הנזכרים לעיל הופקעו, ועד כמה שהופקעו, התובעים לא יהיו זכאים להירשם כבעליהם.