ת"א 42661-04-15 שוויצר ואח' נ' כרם בן זמרה ואח'

1.לפניי בקשה למתן צו עיון ומסירת מסמכים, אשר הוגשה מטעם התובעים.

2.ביום 26.4.15 הגישו התובעים את התביעה עסקינן בה ביקשו בתמצית, להורות על ביטול החלטת האסיפה הכללית מיום 9.7.14 לעניין הקצאות מגרשים שונים בנתבעת 1.

3.במהלך חודש יוני 2015 הוגשו כתבי ההגנה בתביעה. בישיבה שהתקיימה ביום 31.5.16 הורתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם.

4.ביום 18.7.16 הגישו התובעים את הבקשה שלפניי. בבקשה הפנו למספר מסמכים אותם הם מבקשים לקבל מהנתבעת 1. הוסיפו כי המדובר במסמכים אשר הנתבעת 1 הייתה צד להם ו/או הזמינה את הכנתם והיא מסתמכת עליהם בכתב הגנתה ו/או צירפה אותם באופן חלקי כנספח מטעמה. לטענת התובעים כל המסמכים המבוקשים הינם רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים.

5.הנתבעת 1 הגיבה לבקשה וביקשה לדחותה. לטענתה בקשת גילוי המסמכים מוגשת באיחור רב מקום בו כתב הגנתה הוגש עוד בחודש יוני 2015. הוסיפה כי המסמכים המבוקשים כלל אינם נחוצים לצורך דיון הוגן או על מנת לחסוך בהוצאות. לגופו של עניין התייחסו לכל מסמך לגופו, תוך הבהרה מדוע לטענתה אין מקום להעבירו לתובעים.

דיון והכרעה:

6.כידוע, מהותו של הליך חובת גילוי המסמכים בא להבטיח כי ההליך המשפטי יתקיים "בקלפים גלויים" ומתוך מטרה להביא לגילוי האמת עומדת ביסוד ההליך.

תנאי לקיומה של חובת הגילוי, הינו כי המסמכים יהיו רלוונטיים לעניין נשוא התביעה. לעניין זה ראוי לזכור כי שלב גילוי המסמכים ממוקם בתחילתו של ההליך המשפטי, טרם נפרסו במלואם טיעוני הצדדים ועל כן אין לצפות שניתן יהיה להוכיח בוודאות את רלוונטיות המסמכים שגילוים מבוקש. בפסיקה נקבעה גישה מרחיבה בכל הנוגע לדרישה זו, כאשר לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהא הרלוונטיות של המסמך ודאית, אלא די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות. עוד נקבע בין היתר, כי חובת הגילוי חלה גם על מסמכים, אשר תועלתם להליך המשפטי עקיפה:

"על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... ...נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו (ראה ע"א 40/49ו' כיאט ואח' נ' ל' כיאט ואח' [1], בעמ' 162). ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור". (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 054).