ג.ב. נ' עיריית רעננה ואח'

בקשת התובע למינוי מומחה מטעם בית המשפט

1.התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, אולם לא צירף חוות דעת רפואית מטעמו לתמוך את התביעה, ותחת זאת ביקש למנות לו מומחה מטעם בית המשפט, ובשל חסרון כיס להשית את שכרו על הנתבעת, כמפורט בתצהיר ובמסמכים שונים שהגיש (ראה החלטה בדיון מיום 8.3.16 לעניין הצורך בתצהיר מקיף שיתמוך במצבו הכלכלי).

2.הנתבעת טענה כי בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית תתקבל רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, אשר אינם מתקיימים במקרה זה – ויש לחייב את התובע לתמוך התביעה בחוות דעת מטעמו.

לחילופין ביקשה הנתבעת, שהתובע ייבדק על ידי מומחה מטעמה, וזאת גם אם לא יגיש חוות דעת רפואית מטעמו, ואם ימצא בית המשפט כי יש מקום למינוי, הרי שאין בתצהיר ובמסמכים שהוצגו כדי ללמד על מצב כלכלי חריג, ויש לדחות את הבקשה גם ככל שהיא מתייחסת להשתת שכר המומחה על הנתבעת.

3.אכן, הליך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעה לפי פקודת הנזיקין ללא חוות דעת המניחה תשתית לכך הינו חריג, אלא שממסמכים שצירף התובע עולה שקיימת תשתית ראייתית מספקת לצורך המינוי לצד מצב כלכלי לא פשוט, כפי שאפרט להלן;

לעניין המצב הרפואי – התובע הגיש תצהיר שאליו צורפו מסמכים רפואיים המצביעים על פגיעה בתפקוד של עין ימין וניתוח שעבר התובע בעקבות האירוע, ובין היתר דו"ח סיכום אשפוז מיום 5.12.13 ובו נרשם: "התקבל לניתוח תיקון תפרים... התקבל בשל חבלה משרשרת מתכתית של דלת בעינו הימנית..."; סיכום ביקור מיום 25.6.14 ובו נרשם: "שתל קרנית דו צדדי ומצב לאחר טראומה חודרת בעין ימין";

סיכום ביקור מיום 24.3.15 ומיום 14.5.15, 3.6.15 ובהם נרשם: "לאחר השתלת קרנית בשתי העיניים ולאחר טראומה בשתל קרנית בעין ימין" וכן "חדות הראיה איננה משתפרת לאחר הטראומה...";

סיכום ביקור מרפאת עיניים מיום 24.12.15: "ירידה ירודה מאוד דו"צ...".

לעניין המצב הכלכלי – התובע הציג מסמך המלמד על השתכרותו מקצבה חודשית בסך 4,823 ₪, הסכם שכירות ונספחי הארכת הסכם המלמדים על תשלום דמי שכירות בסך 2,600 ₪ לחודש, דפי חשבון ולפיהם התובע מתגורר בדירה שגודלה 53 מ"ר, חשבונות מים המלמדים על יתרת חוב בסך כ- 1800 ₪ נכון ליום 16.3.16, חשבונות חשמל, גז וארנונה בסכומים שונים, החלטת לשכת הוצאה לפועל תל אביב מיום 26.1.15 לאיחוד תיקים שונים על שם התובע ופריסת תשלומים בסך 200 ₪ לחודש, אישור על תשלום שכר לימוד למעון ילדים בסך 1,240 ₪ לחודש, והצעת מחיר לטיפול שיניים עבור התובע בסך 23,364 ₪.

כמו כן, הוגש תצהיר מטעם אשתו של התובע שאליו צורפו תלושי שכר ודפי חשבון המלמדים על הכנסה חודשית נמוכה מן הממוצע במשק (למעט תלוש אחד בו עמד השכר על סכום גבוה יותר בשל תשלום בונוס), ואישור על הלוואה שנטלה בסך 59,000 ₪.

לאור כל החומר הרפואי ניכר שקיימת פגיעה המצדיקה מינוי מומחה אשר יבחן בין היתר את מהות הפגיעה, הרקע הרפואי הקודם והאם נותרה נכות.