פלונית ואח' נ' בית חולים רמב"ם ואח'

בפניי תביעה נזיקית שעניינה ניתוח קשירת חצוצרות שבוצע בתובעת מס' 1 בסיום לידת בת התובעים בניתוח קיסרי ביום 6.6.2013 בבית החולים נתבע מס' 1 (להלן: בית החולים), שבבעלותה של נתבעת מס' 2.

לבני הזוג שלושה ילדים: בן שנולד בלידה קיסרית (עקב רעלת הריון) ביום 1.10.2001; בן שנולד במועד בלידה נרתיקית ביום 11.4.2004; ובת שנולדה כאמור ביום 6.6.2013.

התובעת ילידת X.X.1981, כבת 32 וחדשיים במועד הלידה השלישית.

מתוך הרשומה הרפואית

מהתיעוד הרפואי עולה, כי התובעת התקבלה ללידה בבית החולים ביום 4.6.2013 בשעה 20:44, עקב הופעת צירים. על פי גליון הקבלה, בדיקות מעקב ההריון היו תקינות, כך גם הבדיקות שנערכו לתובעת בקבלה. על פי הקבלה הסיעודית, מבחינת האומדן הרגשי היתה נרגשת ועייפה. צויין כי הגיעה בלוויית בעלה. צויין כי קיימת מעורבות ושיתוף פעולה של המשפחה.

בקבלתה חתמה התובעת על טופס TOLAC, קרי, טופס הסכמה לנסיון לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי קודם (Trial Of Labor After Cesarean). עניין זה צויין לכל אורך המעקב הסיעודי עד ללידה: "לתשומת הלב, היולדת חתומה על TOLAC."

בהמשך הלילה (5.6.2013 בשעה 2:30) הועברה התובעת למחלקת נשים ויולדות, כאשר צויין כי היא בשלב הלטנטי וכאובה. המעקב הרפואי והסיעודי היה תקין. התובעת דיווחה על התחזקות הדרגתית של הצירים, אך נכון ליום 5.6.2013 בשעה 11:50 לא היתה מעוניינת עדיין בשיכוך כאבים.

עם התגברות הצירים הועברה ביום 5.6.2013 בשעה 17:15 לחדר הלידה ובשעה 20:45 קיבלה זריקת אפידורל. בהמשך הלילה, עקב חשד לעליית החום, החלה לקבל אנטיביוטיקה.

בבוקר ה - 6.6.2013 (5:29), בהעדר התקדמות משמעותית בלידה, צויין כי תישקל פקיעת הקרומים; זו אכן בוצעה על ידי פרופ' אריה דרוגן, מנהל חדרי הלידה, בשעה 9:57.