ת"א 42570-02-14 א.ר.י. יזמות ושיקום מבנים (א.ב.) בע"מ נ' נווה השג יזמות ובניה בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
42570-02-14
27.1.2016 |
|
בפני השופטת: כוכבה לוי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשת: א.ר.י. יזמות ושיקום מבנים (א.ב.) בע"מ |
משיבים: 1. מאיר אפרת השקעות ובניה בע"מ 2. שם טוב מאיר נכסים והשקעות בע"מ 3. עפר גפני 4. מאיר שם טוב 5. נווה השג יזמות ובניה בע"מ 6. הלל טל |
| החלטה | |
-
לפניי בקשה למתן צווי מניעה זמניים לפיהם ייאסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 8739 ("בית אספן") וכן איסור לביצוע דיספוזיציה במניות המשיבה 1. הטעם שביסוד הבקשה שלפניי הינה ידיעה שהגיעה לידי המבקשת בדבר הצעה שהוגשה למשיבים למכירת בית אספן בתמורה לסך של כ – 40,000,000 ש"ח והחשש כי המשיבים יבריחו את התמורה, כך שלא יעלה בידי המבקשת להיפרע מידי המשיבים היה ותזכה בתביעתה בסיום ההליך.
-
המבקשת הגיש תביעה בגדרה עתרה לחייב את המשיבים בתשלום של 709,082 ש"ח וזאת כחלק מתשלום בסך 1,000,000 ש"ח בגין ויתורה על אופציה לרכישת בית אספן. לטענת המבקשת ויתורה על האופציה הוא שסלל את הדרך למשיבים לרכישת בית אספן. המבקשת טוענת כי עד למועד זה טרם שילמו המשיבים את התמורה בגין ויתור על האופציה.
-
לאחר שבחנתי את הבקשה מצאתי כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי מאזן הנוחות במקרה זה נוטה לטובת מתן צו מניעה זמני לאיסור דיספוזיציה במקרקעין או במניות המשיבה.
-
למעט טענה עלומה בדבר ידיעה על הצעה למכירת בית אספן (להלן: הנכס), לא ברור למי במבקשת נודע על הכוונה למכירת הנכס, שכן גם בתצהירו של אופיר בר, מנכ"ל המבקשת, לא נמסר הגורם שקיבל את הידיעה על מנת לעמוד על אמינות המידע. זאת בשים לב לאמור בתצהירו של עפר גפני מבעלי המניות במשיבה 1, אשר הצהיר כי לא מתקיים כל משא ומתן למכירת בית אספן וכי אין בכוונת המשיבה 1 לבצע מכירה של בית אספן.
-
גם אם אניח כי אכן עלה בידי המבקשת להוכיח כי קיימת כוונה למכירתו של בית אספן, לא ברור כיצד מתן צו מניעה שיסכל את ביצוע העסקה וימנע התעשרות קופתה של המשיבה 1 בסכום של 40 מיל' ש"ח, יסייע בידי המבקשת להיפרע מהמשיבה בבוא העת היה ותזכה בתביעתה, שכן ייתכן והאינטרס של המבקשת הוא דווקא כי העסקה תצא לפועל על מנת שתבקש הטלת עיקול על החלק היחסי בכספי התמורה ככל שתעמוד בתנאים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 ובפסיקה לעניין הטלת עיקול כסעד זמני.
-
גם בחינת הפגיעה בקניינה של המשיבה 1, במניעת ביצוע עסקה בשווי 40 מיל' ש"ח אל מול היקף החוב שהינו על פי כתב התביעה 709,082 ש"ח, מביא לכדי מסקנה כי הנזק שייגרם למשיבים הינו גבוהה משמעותית מהנזק שייגרם למבקשת היה ולא ייעתר בית המשט לבקשה להטלת צווי מניעה זמניים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|