ת"א 42546-05-15 עמותת אלאסראא לפיתוח החברה נ' בנק הפועלים בע"מ

המבקשת עתרה לצו זמני שיאסור על סגירת חשבונה אצל המשיב, ולחלופין יורה על פתיחתו. בהחלטתי מיום 25.5.15 דחיתי את הבקשה, ממגוון של טעמים כמפורט בבקשה. המבקשת עותרת עתה לעיון מחדש בבקשה, כהוראת תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. דין הבקשה להידחות. שלושה טעמים מקדמיים:

ראשית, מבחינה דיונית, תקנה 368 אינה אכסניה לעיון חוזר. תקנה זו עוסקת במצב של צו זמני שניתן ויש מקום לשנותו או לבטלו, לא כאשר הבקשה לסעד זמני נדחתה.

שנית, המקום לבירור עיקר טענותיה של המבקשת הוא בפני ערכאת הערעור, ככל שהיא סבורה שיש מקום להגשת בקשת רשות ערעור, ולא בידי הערכאה שנתנה את ההחלטה המקורית, רק כיוון שהמבקשת אינה רווה נחת מן ההחלטה.

שלישית, טענה כי אפשר שההחלטה הייתה שונה לו הייתה פרוסה לפני בית המשפט. אפשר. אולם שומה על העותר לסעד זמני, קל וחומר במעמד צד אחד, לפרוס מראש את התמונה המלאה לפני בית המשפט, ולא להמתין עם הוספת פרטים למקרה שהבקשה תדחה.

למעלה מן הצורך, הערות אחדות באשר לטענות המרכזיות המצדיקות לשיטת המבקשת עיון חוזר, ומבלי למצות:

-המבקשת ביקשה למנוע את סגירת החשבון. חשש הסגירה מקורו במכתב הבנק המשיב מיום 9.2.15 המודיעה לה על הכוונה לסגור את החשבון, זאת בנימוק ש"חשבונכם מפעם לפעם להעברת כספים באופן שיש בו כדי לסכן את הבנק ואת שמו הטוב", וזאת "עד ליום 28.2.15". הנחתי כי הבנק מסר התראה על כוונה לסגור את החשבון, כך שפנייה שלושה חודשים לאחר מעשה לוקה לכאורה בשיהוי. טוענת המבקשת (סעיף 5): הכוונה היא לסגירה של החשבון "עד ליום 28.2.15", ובמשתמע: ממועד המכתב ועד לאותו תאריך, לא החל מאותו תאריך, אף כי אין בידה לומר מה אירע בחשבון מיום 1.3.15. פרשנות זו נחזית תמוהה ומחייבת עיגון: האם הבנק, החושש כפי הנראה כי המבקשת מממנת גורמים עוינים, החליט לנקוט מעין סנקציה מינהלית ולסגור את החשבון כ"עונש" ל-19 יום, תוך שלאחר מכן, מיום 1.3.15 ואילך תוכל המבקשת להמשיך ולפעול כאילו לא אירע דבר? נתמהה. ברור שפרשנות הנחזית סבירה בהרבה היא שהמבקשת קיבלה התראה בת כשלושה שבועות על כוונה לסגור את חשבונה. העובדה שהמבקשת לא ביצעה ולו פעולה אחת בחשבון מאז יום 1.3.15 מחזקת את ההנחה שאכן הסגירה היא מיום 28.2.15, לא עד אליו. אגב, אם לדידו של הבנק המבקשת יכולה לשוב ולפעול בחשבונה בחופשיות מיום 1.3.15, ממילא אין כל צורך בצו בעניינה, על פני הדברים.

יש בידי המבקשת לבסס פרשנות אחרת – וזאת היה בידה לברר בנקל בהתכתבות נוספת עם הבנק המשיב – תודיע, ואבחן.

-המבקשת מבחינה (סעיף 6) בין אפשרות של סגירת החשבון או חסימתו. התקשיתי למצוא את הנפקות, שספק אם קיימת. כך או כך, הבנק אינו מתכוון למבקשת להמשיך ולפעול בחשבון, והמבקשת רוצה להמשיך ולפעול בחשבון וכי בית המשפט יאפשר לה לעשות כן. בכל מקרה, מכתבו של הבנק המשיב ("מודיעים לכם בזאת על סגירת החשבון ...", נספח ה' לבקשה) אינו מותיר ספקות רבים.

-המבקשת טוענת (סעיף 7) כי החשבון הנוכחי וחשבון נוסף שבגינו הגישה בקשה דומה, שנדחתה, הם היחידים שברשותה. אפשר. העובדה שלמבקשת מספר חשבונות היה אך נימוק אחד, ודל חשיבות, מני רבים להחלטתי. בנק הפועלים ובנק הדואר אינם היחידים. ואם בנקים אחרים אינם מאפשרים פתיחת חשבון, אפשר שלפנינו בעיה עקרונית; לא ברור מדוע הפתרון לה נעוץ בכך שדווקא הבנקים שבהם נוהלו חשבונות יחוייבו להמשיך ולאפשר למבקשת לעשות כן בנסיבות שנוצרו.