שחר נ' יעדים החברה העירונית לפיתוח עיסקי בבאר-שבע בע"מ

1.בקשה לסעד זמני של צו מניעה שהוגשה לפני הגשת כתב התביעה. בהמשך הוגש כתב תביעה החוזר בעקרונותיו על הבקשה ובימים האחרונים הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה שעיקר השינוי הוא כימות הנזק שנטען שנגרם לתובע.

2.על פי הבקשה התבקש בית המשפט לתת צו מניעה זמני כדלקמן:

" א.צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לעשות כל שימוש בשינוי המעמד בהפעלת שוק הבדואי בבאר שבע אשר הזכיין בהפעלתו הוא המבקש.

ב.צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לעשות כל פרסום בכל דרך שהיא בעניין הפעלת שוק הבדואי באר שבע.

ג.צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לקדם ו/או להוציא מכרז, ו/או להתקשר עם גורם אחר להפעלת שוק הבדואי בבאר שבע. " 

ראיות מהימנות לאורה לעילת התביעה

3.ב"כ המשיבה, עו"ד בר-אל טען כי למבקש אין עילת תביעה תוך הפנייה לחוזה מיום 12.8.2015 עליו המבקש חתום. בסעיף 2.1 לחוזה, שצורף על ידי 2 הצדדים, תקופת החוזה היא 18 חודשים מיום 27.8.2015 ועד ליום 27.2.2017. כמו כן נקבע בסעיף 2.3. לחוזה הסדר כי: "למזמינה שמורה הזכות, לפי שיקול דעתה הבלעדי, להאריך את תקופת ההתקשרות בהסכם זה לתקופה נוספת של 9 חודשים + 9 חודשים נוספים, כלומר לכל המאוחר עד ליום 27.8.2008" (סעיף 2.3. לחוזה). הצדדים אינם חולקים כי אופציה זו לא ניתנה למבקש ובדיון אף הועלתה פרשנות שאם המשיבה מפעילה את האופציה והמבקש מסרב הוא יראה כמפר את ההסכם. סוגיה זו לא עומדת על הפרק ולכן לא אקבע לגביה עמדה.

לטענת המבקש עצם קביעת האפשרות לאופציה מבססת את הציפיה של המתקשר כי האופציה תמומש.

הרקע לכריתת ההסכם הוא מכרז שפרסמה המשיבה והחוזה היה חלק מתנאי המכרז (סעיף 2 (ז) לתנאי המכרז מס' 101/2015 להפעלת השוק הבדואי בבאר שבע). על פי אותו סעיף הופנה מגיש ההצעה גם לחוזה שצורף לתנאי המכרז.