ת"א 42370-11-14 דוד נ' גולדברג ואח'

עניינה של החלטה זו הינה בבקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיב 2 לנהל ולהפעיל את עסקו במקרקעיה של המשיבה 1 שהינה אִמו (להלן: המשיבים בהתאמה). לחילופין, התבקש כי בית המשפט יורה למשיב להפעיל את עסקו באופן שלא יטריד ולא יגרום למטרד.

א. רקע וטענות הצדדים:

1. ברקע הבקשה, תובענתו העיקרית של המבקש (שהוגשה ביום 19/11/14), במסגרתה עתר לסעדים שונים וביניהם, סעד כספי בגין ירידת ערך ופיצוי בגין מטרד ליחיד, הפרת חובה חקוקה ועגמת נפש. כן, עתר המבקש בכתב תביעתו לצו עשה אשר יורה על סגירת העסק של המשיב וכן לצו הריסה המתייחס למבנה בחצר הבית (להלן: המבנה בחצר).

    

2. הבקשה הוגשה תחילה במעמד צד אחד. בהחלטתי מיום 3/4/15 לא מצאתי לתן סעד ארעי. ביום 12/5/15 התקיים דיון במעמד הצדדים, והצדדים סיכמו טענותיהם.

    

3. המבקש הינו בעל הזכויות בבית המגורים אשר גובל בביתה של המשיבה (בעלי קיר משותף) לרבות בחצרות הבתים.

    

4. לטענת המבקש, בסמוך לשנת 2008 שיפץ המשיב את המבנה בחצר ששימש בעיקרו כמחסן. מבנה בחצר משמש את המשיב בפועל כמכללה ובית ספר ללימודי שיטת ה-NLP וקואצ'ינג (להלן: הפעילות הלימודית). פעילות זו כוללת הדרכות וייעוץ לקבוצות של לא פחות מ-9 מרצים, כשמטבע הדברים, פעילות זו מושכת למקום כמות גדולה של אנשים.