ת"א 42314-10-10 חרבאוי נ' ע.צ. תעשיות (1989) בע"מ ואח'

עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף עקב תאונת עבודה.

התובע יליד שנת 1990, נפגע ביום 30/6/10 בתאונת עבודה בזמן עבודתו אצל הנתבעת 1 (להלן – "המעבידה"), אשר הייתה מבוטחת באותה עת אצל הנתבעת 2 בפוליסת ביטוח חבות מעבידים (להלן – "הנתבעת").

חרף ההכחשה שבכתב ההגנה, אין עוד מחלוקת בין הצדדים בדבר התרחשות התאונה, והמחלוקות בתיק נסובו על שאלת האחריות ועל שאלת הנזק.

בטרם אעבור לדון בשאלות הנ"ל, אקדים לומר כי כנגד מעבידתו של התובע (הנתבעת 1), ניתן צו עיכוב הליכים בשל הליכי פירוק, ולכן היא לא נטלה חלק פעיל בהליכים בבית המשפט, ואולם הנתבעת איננה חולקת על קיומו של כיסוי ביטוחי בגין התאונה דנן.

דיון בשאלת האחריות:

בפתח ישיבת ההוכחות, הצדדים הודיעו על הסכמה דיונית אשר ייתרה שמיעת המצהירים מטעם התובע, ואילו התובע נחקר בחקירה נגדית קצרה בלבד.

על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן ובתצהירו של התובע, בתאריך הנ"ל כאשר התובע עבד עם מכשיר דיסק לחיתוך והשחזה, הוא עלה על סולם בגובה של כ 2 מ' והחל לחתוך פלטת ברזל. תוך כדי כך דיסקט החיתוך נשבר ומכשיר הדיסק עף לעברו ופגע בו בפניו וכתוצאה מכך נגרם לו חתך עמוק בפנים אשר הותיר אצלו צלקת (להלן - "התאונה").

לטענת התובע, מכשיר הדיסק היה ללא מגן והוא עצמו עבד מבלי שקיבל בעבר הדרכה ממעבידתו ומבלי שסיפקה לו מסכת מגן לפנים.

לעומת זאת, ב"כ הנתבעת טען כי לא הוכחה רשלנות או הפרת הוראה חקוקה מצד מעבידתו של התובע, שכן אין כל חובה חקוקה לספק לו את הציוד הנטען ומשום שמיגון מכשיר הדיסק באופן מלא לא היה מאפשר להשתמש בו למטרה שלה נועד.

לאחר שמיעת התובע, אני מקבלת את דבריו בפניי כי מעבידתו לא סיפקה לו מסכת פנים ולא מיגנה את הדיסק במגן כלשהו, ומכל מקום, הנתבעת לא ביקשה בסיכומיה לחלוק על טענות אלה.