ת"א 4230-06 יזיד בידס ואח' נ' אלתטג'י מוחמד ואח'

1.בדיון שהתקיים ביום 6/3/16, ב"כ התובעים טען בפניי, כי כל שנדרש לצורך השלמת פסק הדין הוא לקבל את עמדת המומחה מטעם בית המשפט ואת סימונו על גבי התשריט שנערך על ידו, היכן בדיוק ממוקם השטח אשר יש להצמיד לדירת התובעים בקומת הקרקע.

2.בהתאם לכך הוריתי למומחה מטעם בית המשפט, האדריכל מר שמואל בר, להשלים את חוות דעתו על ידי סימון מיקומו של השטח המוצמד לפי הבנתו.

3.הודעת המומחה מטעם בית המשפט מיום 5/4/16 (הודעה מס' 7) מסבירה בתמצית כך:

א.מצב זכויות הבניה אינו ברור וודאי, ועל כן אומץ בהחלטות בית המשפט מתווה המיטיב את מצבם של התובעים.

ב.בהתאם למתווה, לחלקת המשנה של התובעים לא יוצמדו מראש מקרקעין מסוימים מתוך הרכוש המשותף. במקום זאת, בתקנון המוסכם תירשם הסכמתם של כל בעלי הדירות לאפשר לתובעים לבנות בשלב הראשון על גבי הרכוש המשותף. לאחר הבניה יתוקן רישום הבית המשותף, כך שיוצאו מהרכוש המשותף המקרקעין שעליהם נבנתה תוספת הבניה. אותם מקרקעין יתווספו ויירשמו בין כתוספת לחלקת המשנה של התובעים ובין כחלקת משנה נפרדת על שמם.

ג.באופן זה קיימת אפשרות טובה יותר לכך שהתובעים ימצו את מרב זכויות הבניה.

ד.סעיף 5(ד) להחלטתו של כב' השופט חסדאי מיום 1/12/14 אימץ את המתווה הנ"ל כפי שהוצע על ידי המומחה מטעם בית המשפט.

ה.הבקשה הנוכחית מטעם התובעים, להצמיד לדירתם חלק מהרכוש המשותף מבלי לבטל את המתווה שכבר נקבע, מקנה להם כפל זכויות ונוגדת את החלטת בית המשפט מיום 1/12/14.

4.נוכח האמור בהודעתו של המומחה, נראה כי אין כלל צורך בהשלמת פסק הדין כפי שנטען, וניתן להסתפק בהחלטות המשלימות אשר ניתנו בתאריכים 1/12/14 ו- 18/4/15.