ת"א 42292-05-12 הווארי נ' ג.ח. עבודות מתכת בע"מ ואח'

לפני תביעת נזיקין בגין פגיעת התובע מיום 8.1.11 במהלך עבודתו.

רקע:

1.התובע, יליד 31.8.1992, עבד בעת הרלוונטית בשירות הנתבעת 1.

2.ביום 8.1.11 עבד התובע במסגריה בשירות הנתבעת 1. במהלך העבודה עמד התובע בסמוך לעובד בשם תאופיק קנאזע (להלן – קנאזע). קנאזע הרים מוט/זווית ממתכת והסתובב איתה כשהיא בידיו. לטענת התובע, הזווית פגעה בפניו ופצעה אותו.

3.ממקום העבודה פונה תחילה התובע לבית החולים המשפחה הקדושה מנצרת ומשם עבר לבית חולים העמק בעפולה. בבדיקתו נמצא פצע חתך בשפה תחתונה מימין הנמשך לכיוון צד הסנטר מימין. כן נמצא שבר של שן 12 מצד ימין. הפצע נתפר.

4.התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין פגיעתו בעבודה. פגיעתו הוכרה, ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 75(2)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956, בגין צלקות בפנים "מכערות או הגורמות לשינוי צורת העפעפיים, האף, השפתיים, האזניים". בהחלטת המל"ל צויין כי לתובע צלקת, ניכרת למרחוק, אלכסונית הנמשכת מקצה השפה התחתונה לסנטר מימין באורך של כ- 20 מ"מ. כן צויין כי בשל התקשות הרירית המקבילה לצלקת בעומק השפה חל עיוות מסויים של השפה בעת דיבור.

5.הוסכם בין הצדדים כי נכותו של התובע לעניין ההליך דנן הינה כפי שנקבעה במל"ל.

נסיבות התאונה ומישור החבות:

6.על עצם האירוע ופגיעתו של התובע במהלך העבודה, אין למעשה מחלוקת בין הצדדים, ומסיכומי הנתבעות עולה כי הן לא כופרות בהתרחשותו.

7.בין הצדדים מחלוקת בדבר אופן התרחשות הפגיעה ונסיבותיה. לטענת התובע, הפגיעה אירעה בעת שקנאזע, שעבד יחד עמו, הרים זווית מתכת והסתובב איתה, והזווית פגעה בפניו בעת שעמד בסמוך. הנתבעות, מנגד, טוענות כי התובע נפגע בפניו בעת שהתכופף בניסיון להימנע מפגיעה בזווית שהחזיק קנאזע, ואז נפגע בפניו ממתקן צינורות שעמד במקום ("חמור"). אציין כבר כעת כי אינני סבורה שהמחלוקת הנ"ל הינה מהותית לסוגיית החבות, המתקיימת לטעמי ביחס לשני התרחישים שתוארו. עם זאת, משקיימת מחלוקת עובדתית בדבר נסיבות התאונה, אכריע בה תחילה.