ת"א 42250-10-16 שלום נ' מורר

לפניי בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד.

לאחר עיון יסודי ומעמיק בבקשה ובכתב התביעה על נספחיהם, נחה דעתי שאין מקום להיעתר לבקשה. בעניין זה יובהר כי לא עלה בידי המבקש להוכיח על סמך ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסה"ד [כנדרש בתקנה 374(ב) לתקסד"א].

עיון בבקשה מלמד שזו "שותקת" כמעט לחלוטין ביחס ליסוד ההכבדה. הטענה העולה מהבקשה עניינה באופיו של הנתבע, כמו גם בחשש עתידי כי המבקש עלול להיתקל בקושי בגביית סכום התביעה היה ויזכה בדין.

טענה זו אין בה די, שכן ככל שהדברים אמורים ביסוד ההכבדה, אשר הוכחתו נחוצה לצורך קבלת בקשה ממין זה, דומה כי המבקש כשל בכך לחלוטין, כאמור.

מצופה היה לראות התייחסות מפורטת ומפורשת המגובה בתיעוד מתאים אשר למצבו הכלכלי של המשיב, מקורות הפרנסה שלו, עיסוקיו, מצבו הכלכלי, האם עומדים ותלויים כנגדו תיקי הוצל''פ ו/או תביעות כספיות בבתי המשפט השונים, האם הוא חייב כספים לצדדים שלישיים דוגמת בנקים או נותני אשראי אחרים, היותו חייב מוגבל באמצעים, האם ננקטו כנגדו הליכי הוצל''פ וכיוצ''ב. כאמור, בכל הנושאים האמורים הבקשה אינה עוסקת כלל ועיקר.

די בטעם זה כשלעצמו כדי להביא לדחיית הבקשה.

בקצירת האומר, ומבלי לטעת מסמרות בעניין, שכן הדברים נאמרים ברמה הלכאורית בלבד ובשלב מקדמי ביותר, אציין שעיון בנספחי כתב התביעה והבקשה מלמד שמתעורר לכאורה קושי ביחס להוכחת סכום התביעה שכן לא צורפו ההוכחות ו/או הראיות ו/או המסמכים ו/או מלוא התיעוד הנוגעים להפסדים הנטענים.

זאת ועוד, קיימים לכאורה אי דיוקים בין האמור בכתב התביעה לבין אשר עולה מהנספחים. על קצה המזלג, אזכיר כי כבר בהסכם השכירות מ- 1/1/15 נרשם מפורשות כי השכירות תימשך כל עוד "אין פינוי". כמו כן, לא ברור האמור במכתבו של ב''כ המבקש מ- 23/7/15 בגדרו נטען כי המבקש שוהה בנכס מעל 5 שנים, וכיצד טענה זו עולה בקנה אחד עם הנטען בכתב התביעה.

כן עולה תהייה ביחס לתצהירו של המבקש מ- 12/11/15 בגדרו הצהיר שהוא פינה את כל הציוד ו/או המתקנים וכיוצ''ב מהנכס, וכיצד הדבר עולה בקנה אחד עם הנטען בכתב התביעה.