ת. נ' מועצה מקומית ראמה ואח'

בפניי בקשה שלישית של התובע לשינוי מועד ההוכחות.

התיק היה קבוע להוכחות לתאריך 05/07/2015, זאת בהתאם להחלטתי מיום 13/05/2015. בתאריך 31/05/2015 הוגשה על ידי התובע בקשה לדחיית מועד ישיבת ההוכחות בנימוק, כי המועד אינו מתאים למרבית עדיו של התובע.

בהחלטתי מאותו יום נתבקש התובע לפרט בבקשה אשר תוגש בהתאם לטופס הייעודי, שמות העדים שאין ביכולתם להתייצב למועד ההוכחות והטעמים לגבי כל אחד ואחד מהם.

ב-04/06/2015 הוגשה בקשה נוספת מטעם התובע לשינוי מועד הדיון ובה צוינו שמות העדים והתייחסות לגבי טעמיו של כל אחד ואחד מהעדים שאין ביכולתו להתייצב לדיון, וכך רשם ב"כ התובע בבקשתו:

"א.ד"ר האני חנא – רופא משפחה ילדים של קופת חולים. (ישהה בחו"ל).

ב.ד"ר שארל חדאד – מומחה א.א.ג מטעם התובע. (קבועים לו מטופלים למרפאה העצמאית שלו באותו יום).

ג.חאג' סברי. (סיבות אישיות).

ד.אבו טפלה גואד (סיבות אישיות).

ה.קיבאל חוסין (סיבות אישיות)".

בהחלטתי מיום 05/06/2015 על גבי אותה בקשה נעתרתי כמבוקש והוריתי על הקדמת מועד ההוכחות מ-05/07/2015 ל-28/06/2015. בבקשתו זו התובע לא טרח לציין עמדת יתר הצדדים לבקשתו וכן לא ציין מועדים מוסכמים.

ב-09/06/2015 הגיש התובע בקשה שלישית, זו העומדת לפניי עתה, לשינוי מועד ההוכחות שנקבע ל-28/06/2015, תוך פירוט שמות העדים שלטענתו אינם יכולים להתייצב גם למועד זה, כאשר הטעמים הינם אותם טעמים שפירט בבקשתו הקודמת. גם הפעם לא טרח התובע לציין עמדת יתר הצדדים או מועדים מוסכמים.

לאחר ששקלתי בקשת התובע ונימוקיו, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. טעמיו של התובע חוזרים על עצמם ואין זה סביר, כי אותם טעמים תקפים לגבי כל אחד ואחד מחמשת עדי התביעה בשני המועדים אשר הוצעו כמועדים לקיום ישיבת ההוכחות. זאת ועוד, כל דחיה במועד ההוכחות, בהתחשב ביומנו העמוס של בית-המשפט, תהא לטווח ארוך מאוד יחסית והדבר אינו ראוי, במיוחד כשמדובר בתיק משנת 2010.