ת"א 42025-11-17 אלהואשלה נ' מדינת ישראל

מונחת בפניי "בקשה דחופה להורות על עיכוב ובטלות צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעין".

הבקשה נדחית אף בלא צורך בקבלת תגובה.

עיון במסמך שצורף לבקשה מלמד כי מדובר ב"התראה" ולא בצו, כהוראתו בחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

סעיף 4 לחוק קובע כי אם שוכנע הממונה, בין היתר, לאחר שנתן לתופס הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, כי תפיסת המקרקעין הייתה שלא כדין, כי אז רשאי הוא לתת צו בחתימת ידו הדורש מהתופס לסלק ידו ממקרקעי הציבור ולפנותם.

בנסיבות אלה, מאחר שבמקרה דנא "ההתראה" שהודבקה על גבי המבנה נועדה לאפשר למבקש לשטוח טענותיו בפני הממונה, הרי על המבקש למצות ההליכים בפני הממונה, ורק אם הממונה לא ישתכנע מטענותיו של המבקש, ויוציא צו בחתימת ידו, רק אז יהא בכוחו של המבקש לעתור כנגד הצו בהתאם להוראת סעיף 5ב לחוק.

כל עוד לא נחתם צו בחתימת ידו של הממונה, אין למבקש סמכות לבקש את ביטול "ההתראה", שלמעשה אינה אלא הזמנה לנפגע פוטנציאלי להשמיע טענותיו בפני הממונה.

למעשה, הדברים כתובים מפורשות על גבי "ההתראה" שצורפה לבקשה, בהאי לישנא: "הנך רשאי להעביר לממונה ברשות מקרקעי ישראל את טענותיך לעניין התראה זו בכתב, ולצרף מסמכים המוכיחים אותם, וזאת לא יאוחר משבעה ימים ממועד התראה זו". לא ברור, אפוא , מדוע ראה המבקש להימנע ממיצוי ההליכים המתחייבים לפי החוק טרם פנייה לבית המשפט.

כמובן ששמורה למבקש הזכות לפנות בהליך מתאים, ככל שטענותיו מלפני הממונה לא יישאו חן וחסד והממונה יחליט להוציא צו בחתימת ידו, וזאת בכפוף למועדים וליתר הוראות החוק.

נוכח האמור, לא יאוחר מיום 22.11.17 יודיע המבקש האם לאור המפורט הוא מבקש למחוק הבקשה, תוך שמירה על זכותו להשיג על צו שיוצא על ידי הממונה בעתיד, ככל שיוצא, בכפוף להוראות הדין.