ת"א 41980-06-15 לוי נ' מימי הנגב ארגון המים של מושבי הנגב אגודה חקלאית שיתופית בע"מ

בפני בקשה למתן צו עשה וצו מניעה זמניים המורים על חיבור אספקת המים לחקלאות שנותקה למשק 40 במושב הודיה, ומניעת ניתוקה עד להחלטה אחרת.

לאחר שבחנתי את הבקשה הגעתי למסקנות הבאות:

1. קיימות ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה שכן לטענת המבקש מחוייב בעלויות שאינן חוקיות. עם זאת עילת התביעה אינה מוצקה ולכן יש לשים דגש בשלב זה על מאזן הנוחות.

2.קיים חשש סביר לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצועו של פסק הדין, על פי תקנה 383, וזאת, בין השאר, נוכח העובדה שהשארת המצב הקיים יוצרת מצב שעלול לייתר את בירור התביעה.

3. הנזק שייגרם למבקש/ת אם לא יינתן הסעד הזמני עולה הוא בהרבה על הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני. ועל כן מתקיימת גם דרישת תקנה 362 (ב) (4).

4. הסעד הינו ראוי וצודק בנסיבות העניין, כאמור בתקנה 362 (ב) (2) , לאור כל האמור לעיל.

מכל הנימוקים הללו, הנני מורה כדלקמן:

1. הינני מורה בזאת למשיבה לחבר את שעון המים שנותק ממשק 40 במושב הודיה, וזאת תוך 24 שעות מקבלת הצו.

2. המשיבה תמנע, בעצמה או באמצעות אדם מטעמה, מלפעול לניתוק המים לחקלאות למשק 40 במושב הודיה, , וזאת עד למתן החלטה אחרת.