ת"א 41970-02-15

התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה כספית, בסדר דין רגיל, שעיקרה פיצוי מוסכם נטען כפי שנקבע בזיכרון דברים שנכרת בין הצדדים לשם רכישת דירת הנתבעים.

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד שעיקרה אותו פיצוי מוסכם נטען, אך את תביעתם הגישו בסדר דין מקוצר. מטעם זה, אני מתבקש על ידי התובעת למחוק את התביעה שכנגד על הסף.

למעשה, הצדדים חלוקים בשאלה האם יש להעביר את בירור הדיון כולו לסדר דין רגיל ולאפשר לתובעת הגשת כתב תשובה שכנגד, או שמא יש להעדיף את העברת התובע דרך משוכה של בקשת רשות להגן.

לאחר עיון בטענות הצדדים והתחשבות במכלול נסיבות העניין ובהוראות הדין, נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, לתקן את הפגם הדיוני שנפל לפתחם של הנתבעים ולהורות על בירור הדיון כולו במסגרת של סדר דין רגיל.

אומנם, כתב תביעה שכנגד יש להגיש בנפרד מכתב ההגנה ובמסגרת של מסמך עצמאי. אולם, כתב תביעה שכנגד מהווה חלק מהגנתו של הנתבע בתיק העיקרי שהוגש בסדר דין רגיל. לפיכך, קיים קושי מובנה בבקשת הנתבעים כי יתאפשר להם להתוות סדר דין שונה בהליך, שסדר הדין המותווה בו הוא רגיל. במיוחד כך, שעה שהסעד המתבקש על ידי שני הצדדים זהה באופיו.

תימוכין לגישתי מצאתי באיחוד המונחים הנוגעים לכתבי הטענות המוגשים במסגרת תביעה שכנגד על התאמתם לאלו הנוהגים בתובענה "רגילה" (ר' ספרו של א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007, 94).

העדפתי לאפשר לנתבע שכנגד להגיש את נימוקי הגנתו לבית המשפט, בלא צורך ליטול רשות מוקדמת לשם כך.

מכל אלו, אני מורה כי הדיון בתובענות ההדדיות יתנהל בסדר דין רגיל וכתב תשובה שכנגד, ככל שלא הוגש, יוגש בתוך 15 ימים.

לידיעת הצדדים.