ת"א 41883-02-14

המבקשת והמשיבה כרתו הסכם על פיו יוצגה המבקשת על ידי המשיבה כסוכנות דוגמניות.

המבקשת ביקשה להשתתף בתחרות מלכת היופי של עיתון לאישה, ומשכך, מסרה המשיבה בידיה אישור המשחרר אותה מהתחייבויותיה בהסכם הייצוג.

המבקשת זכתה בתחרות מלכת היופי.

המשיבה הגישה תביעה ממנה עולה, כי בנוסף לשני ההסכמים שאינם שנויים במחלוקת, היינו הסכם ההתקשרות, והמסמך המבטל אותו, ומאפשר למבקשת להשתתף בתחרות מלכת היופי, נחתם בין הצדדים מסמך נוסף ממנו עולה, כי האישור שנמסר לשבועון לאישה הינו למראית עין, וכי המבקשת ממשיכה להיות מיוצגת על ידי המשיבה.

על יסוד אותו אישור, הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקשת לתשלום סכומים שונים הנגזרים מזכייתה, ומהתנערותה מהסכם הייצוג על ידי המשיבה.

המבקשת עותרת להורות על סילוק התובענה על סף, וזאת הואיל והמדובר בהסכם, שגם על פי המשיבה בעצמה, הינו הסכם למראית עין, אשר נועד להכשיל ולרמות את השבועון 'לאישה', בטענה כי מעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה.

לטעמי אין מקום להורות על סילוק התביעה על סף.

השאלה מהי הנפקות המשפטית בין הצדדים בעצמם של חוזה למראית עין, שנועד ליצור מצג שווא בפני צדדים שלישיים, הינה שאלה נכבדה, אשר טעונה בירור עובדתי ויסודי, בעיקר באשר לכוונת הצדדים. יש לבחון לדעתי, את נושא תום ליבם של הצדדים, את האינטרסים השונים, את היתרון שצמח לכל אחד מהצדדים בהכנת ההסכם שהינו למראית עין, את ההשלכה של מראית העין על יחסיהם של הצדדים.

לדעתי נסיבות העובדתיות של המקרה, היקף תום הלב של כל אחד מהצדדים, היתרון שצמח לכל אחד מהצדדים, מחייב שמיעת התיק לגופו, למרות שקיימת אפשרות שבסופו של דבר התובענה תידחה, גם מהנימוקים הנטענים בבקשה, היינו בשל היותו של ההסכם הסכם למראית עין, שנועד לרמות את שבועון 'לאשה'.