ת"א 41876-12-13 מלכה ואח' נ' וקנין ואח'

1.תביעה ותביעה שכנגד הוגשו בתיק זה שיסודן בהסכם מכר זכויות להפעלת גן ילדים.

רקע

2.התובעים עסקו בין היתר בתפעול גני ילדים והתענינו ברכישת זכויות בגן ילדים שנקרא "אביטל טל" שהופעל ע"י הנתבעת בהוד השרון. הנתבעת שעבדה כגננת בגן הנ"ל והייתה מעוניינת להעביר את הניהול לאחרים פתחה במו"מ מול התובעים.

3.ביום 1.6.09 הצדדים חתמו על זיכרון דברים ובהמשך ביום 4.6.09 חתמו על הסכם בכתב למכירת זכויות תפעול הגן וציודו. במהלך המו"מ הוסכם כי תמורת זכויות התפעול תשולם ב- 4 תשלומים, אך טרם חתימת הסכם המכר שונתה ההסכמה בנוגע לאופן תשלום התמורה והוסכם על סילוקה בשני תשלומים בלבד- הראשון ע"ס 47,350 ₪ שישולם באמצעות פדיון המחאות הורי ילדי הגן בעבור חודש יוני 2009, והתשלום השני ע"ס 12,650 ₪ באמצעות שיק מעותד לחודש אוגוסט 2009.

4.לאחר ביצוע מסירת הגן לתובעים התגלה בין הצדדים סכסוך שהביא לביטול השיק שנמסר בגין התשלום השני של התמורה. הנתבעת נקטה בהליכי הוצאה לפועל כנגד התובעים ובפסק דין מיום 29.12.13 חויבו האחרונים לפירעונו. יחד עם זאת במסגרת התנגדותם לביצוע השיק הנ"ל העלו התובעים ( הנתבעים שם ) טענות שונות בדבר הפרת הסכם המכר ע"י הנתבעת.

במסגרת פסה"ד בערעור שהוגש ע"י התובעים הורה ביהמ"ש המחוזי ( מרכז) בהעדר הנתבעת, על מחיקת הערעור אולם נקבע :

"העובדה כי התובע כשל בהוכחת טענות הקיזוז שלו, אינה מונעת ממנו להוכיח את טענותיו בתובענה שהגיש בבית משפט השלום בכפר סבא בת"א 41876-12-13".

5.התובעים ייחסו לנתבעת מצג שווא ועשיית עושר שעה שזקפה את פדיון תשלומי ההורים כחלק מהתמורה בחסר והתברר להם כי הפדיון החודשי עומד על 50,200 ₪ ולא 47,350, ומשכך הם זכאים לטענתם להפרש.

כמו כן הנתבעת לא מילאה אחר חובתה להעביר "חפיפה" מסודרת והותירה את התובעים עם "אדמה חרוכה"- תלונות וכעסים מצד הורי הילדים עקב ניהולה הכושל את הגן.

אף חשבונית מס בגין התשלום הראשון לא טרחה להפיק לידי התובעים ובגין כך נגרם להם נזק ממוני בשיעור המע"מ. משכך עתרו לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הפרת החוזה כאמור בס' 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970 ,וכן בפיצוי מוסכם בסך 100,000 ₪ מכוח ס' 18 להסכם. כמו כן ביקשו לחייבה להשיב תשלום היתר במסגרת התשלום הראשון ששולם לנתבעת ע"ס 2,850 ₪, לפצותם בגין הסכום החסר שלא קיבלו מהורי הילדים עקב הסכמותיהם עם הנתבעת בסך של 9,480 ₪ ולחייב בסך של 8,275 ₪ בגין אי קיזוז מע"מ עקב אי מסירת החשבונית הנ"ל. בנוסף ביקשו להתפצות בגין עוגמת הנפש ופגיעה בשמם הטוב ,נזק לא ממוני בסך 20,000 ₪.

6.הנתבעת מצדה ביקשה להדוף את טענות התובעים משום שהם היו לטענתה אלו שהפרו את הסכם המכר כנקבע בפסה"ד הקודם (תא"מ 28859-01-11). למעשה התביעה דנא הוגשה לאחר זכייתה של הנתבעת, כך שמדובר בתביעה חסרת תו"ל הבאה לסחוט כספים ולהלך אימים על הנתבעת. משכך הגישה במסגרת התביעה דנן תביעה שכנגד לנוכח הפרת הסכם המכר ע"י התובעים באי תשלום יתרת התמורה על דרך ביטולו של שיק ואי פירעונו וביקשה לחייבם בפיצוי המוסכם על פי ההסכם בסך של 100,000 ₪, פיצוי בגין עגמת נפש בסך 10,000 ₪ והתשלום על פי פסה"ד ( בסך של 17,960 ₪ ).