ת"א 41859-06-12 אברגל נ' אליאסי

לפני בקשת הנתבע להורות על ביטולו של פסק דין אשר ניתן כנגדו ביום 12.4.15 וזאת מחמת טענה כי פסק הדין על בסיס מעשה מרמה.

לטענת הנתבע, ההצהרה אשר צורפה כנספח א' לתצהירו של התובע, הינה מסמך מזויף ולאחר הדיון בבית המשפט אף הוגשה ביחס לכך תלונה במשטרה.

הוסיף הנתבע והעלתה טענות באשר לדרך התנהלות התובע בהליך כמו גם טענות משפטיות שונות.

התובע טען במסגרת תגובתו כי עסקינן בניסיון נוסף של הנתבע לחמוק מתשלום חובו, וכי אין מקום להיעתר לבקשה שעה שכל הנתונים המשמשים בסיס לבקשה, היו מונחים בפני הנתבע זמן רב קודם למועד שמיעת הראיות.

לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה, אני מוצאת להורות כי המקום והדרך לבחינת טענותיו של הנתבע, אינן במסגרת הבקשה הנוכחית בפני או במסגרת תיק זה.

הדרך הדיונית שבה יש לתקוף פסק דין אשר נטען לגביו כי ניתן מחמת מעשה מרמה, היא בהליך של תקיפה ישירה של פסק הדין, על ידי תביעה לביטולו.

אומנם, את התובענה יש להגיש לערכאה הדיונית , אך שלא על דרך של בקשה במסגרת ההליך המקורי.

לעניין זה אני מוצאת להפנות את הצדדים לע"א 417/89 אעבריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים פ"ד מה(4) 641, ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ ואח' פ"ד נז(3) 366 וכן ספרו של כב' השופט בדימוס א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי סיגא הוצאה לאור בע"מ, מהדורה אחד עשר (2013), שער שמיני עמוד 634.

נוכח טענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי במסגרת הבקשה התגובה והתשובה אציין כי הדרך לבחינתה של תביעה לביטול פסק דין, נקבעה בפסקי הדין של כב' בית המשפט העליון, ותידון (ככל שתוגש תביעה כאמור) בהתאם.

עם זאת, הדרך הדיונית בה יש לנקוט, הינה באמצעות הגשתה של תביעה חדשה, ולא על דרך של בקשה בהליך אשר בפני.

לפיכך הבקשה בתיק זה נדחית.