מגדל טופ - נדל"ן בע"מ נ' סלומון ואח'

תביעה להשבת סכומים ששולמו, לטענת התובעת, כדמי תיווך, וזאת לאחר שהתברר לתובעת, לטענתה, כי לא התקיימו בנתבעים ובפעולותיהם ההוראות הקבועות בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק" או "חוק המתווכים").

התובעת היא חברה קבלנית הפועלת בעסקי הבנייה.

בין התובעת (בשמה הקודם: "בני נח חברה לבנין והשקעות בע"מ") לבין מי שהיו בעלי מקרקעין בהוד השרון הידועים כחלקות 248 ו – 249 בגוש 6456, נחתמו הסכמי קומבינציה, לפיהם העבירו בעלי הקרקע לבעלות התובעת חלק מן המקרקעין, עליהם בנתה התובעת פרויקט בנייה הכולל שני בניינים רבי קומות למגורים, ובתמורה לכך קיבלו בעלי הקרקע דירות בבניינים, בהתאם למפתח שהוסכם, ויתר הדירות נמכרו לרוכשים בשוק החופשי. סה"כ נבנו בפרויקט 70 דירות.

הנתבע 1 (להלן גם: "הנתבע" או "שלמה") היה בין בעלי הקרקע עימם נחתמו הסכמי הקומבינציה.

בין התובעת (בשמה הקודם), לבין הנתבע נחתם גם הסכם שכותרתו "הסכם בלעדיות", לפיו נמסר לנתבע התיווך הבלעדי במכירת הדירות שנותרו בבעלות התובעת ויועדו למכירה בשוק החופשי, תמורת דמי תיווך בשיעור של 1.75% כולל מע"מ מהתמורה עליה יסוכם בינו לבין הקונה (להלן: "הסכם הבלעדיות" או "ההסכם"). לאחר שינויי בעלות והנהלה בתובעת, נחתם בין הצדדים נספח להסכם, במסגרתו, בין היתר, הוסכם על הפחתת שיעור העמלה לה יהיה הנתבע זכאי לשיעור של 1.5% בתוספת מע"מ (להלן: "הנספח").

התובעת טענה, כי גילתה בדיעבד, כי לשלמה כלל אין ולא היה בתקופות הרלוונטיות רישיון תיווך. עוד טענה התובעת, כי למעשה מי שעסק בפועל במכירת הדירות, יחד עם שלמה בחלוקת עבודה ביניהם, הוא הנתבע 2, בנו (להלן: "עופר"), שאף הוא לא היה בעל רישיון תיווך כדין בחלק מהתקופה הרלוונטית.

עוד טענה התובעת, כי לא נחתם בינה לבין מי מן הנתבעים טופס הזמנת שירותי תיווך כנדרש בחוק ומשכך, עפ"י החוק, אין הם זכאים לדמי תיווך (עם שלמה נחתם הסכם בלעדיות, אך עפ"י החוק אין די בכך; עם עופר לא נחתם גם הסכם בלעדיות, ופרטיו לא צוינו בהסכם עם שלמה וזאת בניגוד לדין).

עוד טענה התובעת, כי אף אחד מהנתבעים לא היה הגורם היעיל בעסקה, וזאת לכל הפחות בכל הנוגע ל- 23 דירות, שנמכרו באמצעות מתווך אחר עמו התקשרה התובעת ואשר לו שילמה דמי תיווך בנוסף לאלו ששולמו לנתבעים.