ת"א 41805-08-14 גבריאלי ואח' נ' בלס ואח'

השאלה שלפניי היא האם יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין. זאת, נוכח פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות ושבגדרו נדונו הטענות המועלות בתביעה.

 רקע עובדתי וההליכים הקודמים

 תמצית העובדות

1. ביום 16.5.96 נעשה הסכם קומבינציה (להלן: הסכם הקומבינציה) ביחס למקרקעין מסוימים בשכונת אבו טור. מצדו האחד של ההסכם היו בעלי המקרקעין, ובהם גם התובעות 2-1. מצדו השני של ההסכם היו שלושה: ליאל חברה לבניין ונכסים בע"מ (להלן: החברה הקבלנית), ושני יחידים שהיו בעלי כל המניות בחברה הקבלנית ומנהליה (להלן: המנהלים). הנתבע כאן הוא אחד משני יחידים אלה (ההסכם צורף כנספח ב' לכתב התביעה).

    

2. בהתאם להסכם הקומבינציה נטלו על עצמם החברה הקבלנית והמנהלים לבנות יחידות דיור על המקרקעין ובתמורה נקבע שיהיו זכאים לקבל בעלות ב- 55% משטח המגרש ומהיחידות שיבנו עליו. בסעיף 4.4 להסכם נקבע מנגנון של "תשלומי איזון" שישתלמו במידה וחלוקת הדירות בפועל תיעשה באופן שאינו תואם במדויק את חלקם היחסי של הצדדים. בהקשר זה נקבע כי ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה בדבר שיעור תשלומי האיזון ייקבעו אלה בידי שמאי שימונה, ככל שיידרש, על ידי ראש לשכת עורכי הדין בירושלים, ואשר "יקבע את ערך היחידה למועד שומתו". כן נקבע כי לחברה הקבלנית ולמנהלים תהיה זכות לרכוש מאת הבעלים יחידת דיור, שביחס אליה נדרשים תשלומי איזון, וזאת במחיר שוק. בהעדר הסכמה ביחס למחיר השוק במועד הרלבנטי ייקבע המחיר על ידי השמאי.

    

3. ביום 30.11.00 נחתם נספח להסכם הקומבינציה שעניינו חלוקת יחידות הדיור (להלן: הנספח). בין היתר התייחס הנספח ליחידת דיור 10 בבניין D – שעליה נסבה המחלוקת בענייננו (להלן: הדירה). בנספח נקבע כי הקבוצה עליה נימנות התובעות זכאית לחלק השווה ל- 0.275 מהדירה וכי לאפוטרופוס הכללי (שייצג בעלים אחרים) זכות ל- 0.1375 מהדירה. כן הוסכם כי החברה הקבלנית ומנהליה – שלהם הזכות ל- 0.5875 חלקי הדירה הנותרים – ירכשו את חלקי הבעלים בדירה במחיר שייקבע בהתאם למנגנון שבהסכם הקומבינציה (הנספח צורף כנספח ג' לכתב התביעה).

    

4. בהמשך נעשו הסכמים פנימיים בצד קבוצת הבעלים, מכוחם הועברו לתובעת 3 חלק מזכויות הבעלים בדירה (נספחים ה', ו' לכתב התביעה).

    

5. לשלמות התמונה יצוין הסכם פנימי נוסף שנעשה ביום 21.7.04 בין החברה הקבלנית לבין מנהליה, שעניינו חלוקת יחידות הדיור ביניהם. בהתאם להסכם – ולתיקונים שנעשו לו בהמשך – החברה הקבלנית לבדה, ולא המנהלים, היא שתחזיק בזכויות לחלק של 0.5875 בדירה (ההסכם ותיקוניו צורפו כנספח ז' לתביעה).