בקשה לעיון במסמכים וצירוף בעל דין
רקע
1.המבקשת הניחה לפניי שתי בקשות, האחת – בקשה לצוות על המשיב 2 (להלן הבנק) ליתן בידה לעיין במסמכים, והשניה – לצרף כצד להליך נתבעת נוספת.
2.על הבית בו מתגוררת המבקשת עם בעלה וילדיה נרשמה משכנתא לטובת הבנק. בתביעה שהניחה לפניי היא מבקשת לצוות כי היא ובעלה הם בעלי הזכות בקרקע, כשהיא נקיה מן המשכנתא. מנגד טוען הבנק כי זכותו גוברת, בין היתר משום שהמקרקעין רשומים על שם חמיה של המבקשת (ולא על המבקשת), והוא נתן את הסכמתו לרישום המשכנתא. בתשובה טוענת המבקשת, כי זכותה גוברת כיוון שברישום המשכנתא לא קיבל הבנק תמורה, ולא נהג בתום לב.
3.המבקשת ביקשה מן הבנק ליתן לעיונה רשימה ארוכה של מסמכים. הבנק נענה לבקשה באופן חלקי. מכאן בקשתה שלפניי. בטרם אתן את דעתי למחלוקת אקדים ואתן פירוט מה של העובדות הסובבות את התובענה, ואת טיעוני הצדדים בכל הנוגע לעיון במסמכים.
4.המבקשת נשואה למשיב 3 (להלן אליאס), בנו של המשיב 4 (להלן גזאל).
בשנת 2000 חכר גזאל קרקע בנצרת לתקופה של 999 שנה, מאת בעלת הקרקע, "מסדר בתי החולים יוחנן הקדוש האלוהי, הידוע בשם "מסדר פתה בינה פרטללי" (להלן: בית חולים). זכות החכירה נרשמה בשמו.
לטענת המבקשת, בשנת 2010 העביר גזאל אליה ואל בעלה (בנו) את זכויותיו בנכס, על מנת שיבנו בו את בית מגוריהם. העסקה דווחה לשלטונות המס, אך לא נרשמה בספרי רשם המקרקעין. לאחר שבנו את ביתם עברו המבקשת ובעלה להתגורר בבית.
ביום 22.12.2014 נרשמה משכנתא על זכות החכירה של גזאל בנכס לטובת הבנק, להבטחת חובות של חברה שבבעלותו (להלן: החברה), בה מכהן בנו אליאס כדירקטור.
במהלך חודש מרץ 2015 נקלעה החברה לקשיים, וביום 19.03.2015 ניתן כנגדה צו פירוק. בחודש יוני 2015 פתח הבנק תיק הוצל"פ כנגד האב למימוש המשכנתא.
5.על רקע הדברים הללו, ורצונה למנוע מן הבנק את הליכי מימוש המשכנתא, הגישה התובעת את תביעתה שלפניי, ובה היא מבקשת להצהיר כי היא ובעלה הינם בעלי הזכויות בבית הנ"ל, ולכן מנוע הבנק מלממש את המשכנתא. לטענתה ידע הבנק כי היא ובעלה מתגוררים בנכס, בעוד האב מתגורר במקום אחר, ולראיה היא מפנה לחוות הדעת של השמאי שהזמין בשעתו הבנק לקראת רישום המשכנתא. לטענתה עצם הבנק את עיניו והתרשל כלפיה, בכך שלא פנה לברר את טיב זכויותיה בנכס, ולא ביקש את הסכמתה לרישום המשכנתא. על כך היא מוסיפה, כי הבנק לא קיבל תמורה כנגד המשכנתא, כיוון שזו נרשמה על מנת להבטיח חוב עבר, ולא הלוואה שניתנה עתה כנגדה. כיוון שכך, זכותה של המבקשת גוברת על זו של הבנק, כמי שרכשה זכות במגרש לפני רישום המשכנתא, והבנק איננו יכול להיתלות ברישום המשכנתא, הואיל ולא נהג בתום לב ולא שילם תמורה.
הבקשה לעיון במסמכים
6.כמתואר מעלה בתמצית, המבקשת פנתה לבנק כי יתן לעיונה שורה ארוכה של מסמכים, הנוגעים לרישום המשכנתא וכל הסובב אותה, ובכלל זה מסמכים הנוגעים לחובותיה של החברה כלפי הבנק. הבנק נתן לעיונה מקצת מן המסמכים, כאשר ביחס לאחרים הוא טען כי אין הם רלוונטיים לבירור המחלוקת, או חוסים תחת חסיון בנק־לקוח (בינו לבין החברה, שאיננה צד להליך). מכאן באה בקשתה של המבקשת, ובה היא עותרת לחייב את הבנק ליתן לעיונה מסמכים הנוגעים, כאמור, לחברה ולרישום המשכנתא, כגון תיק לקוח, דפי חשבון, פרוטוקולי ישיבות בנוגע לחשבון החברה, דיווחי אשראי תקופתיים, דוחות אובליגו, מסמכי יצירת השעבוד וחוות דעת שמאיות. נוסף על אלה מבקשת המבקשת לעיין בנהלי הבנק בכל הנוגע לשעבוד בית מגורים כבטוחה לאשראי, לרבות טופס הסכמה לחתימת בן זוג.
7.בתשובתו לבקשה פורש הבנק שורה של טעמים, הפוטרים אותו מליתן את המסמכים לעיון המבקשת.
הבנק טוען לחוסר תום לב מצד המבקשת בהגישה את בקשתה, שכן כלל המידע מצוי בידיו של בעלה, אליאס, שנטל חלק פעיל ברישום המשכנתא.
8.הנדבך הבא בטענת הבנק עניינו ברלוונטיות של המסמכים שהעיון בהם מתבקש, לשאלות שבמחלוקת. הבנק טוען, כי אין כל חשיבות לשאלה האם המשכנתא נרשמה כבטוחה לחוב קיים או להלוואה שניתנה עם רישום המשכנתא, ולכן ממילא אין רלוונטיות למסמכים אלו לבירור השאלות שבמחלוקת.
על אלה מוסיף הבנק, כי המסמכים הללו חוסים תחת חסיון בנקאי בינו לבין החברה, וגם מטעם זה אין לחייבו לאפשר את העיון בהם.