ט נ' גרשקוביץ ואח'

עניינה של התביעה הוא עתירה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים" או "החוק"), בעטיה של תאונת דרכים שאירעה לתובעת ביום 18.8.2011 בזמן עלייתה לרכב (להלן: "התאונה"). במועדים הרלבנטיים לתובענה, ביטחה הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") את רכב הנתבעת 1 בביטוח חובה.

התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה, וקביעת המל"ל לעניין נכותה הרפואית של התובעת, היא קביעה לפי דין בהתאם להוראת סעיף 6ב בחוק הפיצויים. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת הנזק בלבד.

תמצית טענות הצדדים

התובעת ילידת חודש דצמבר 1959, טוענת בין השאר, כי כתוצאה מהתאונה נפגעה בגופה, בעיקר סבלה מכאבים בקרסול רגלה הימנית. התובעת פנתה לקופת חולים ומשם פונתה באמצעות אמבולנס לחדר מיון בבית החולים סורוקה. בעקבות שבר בקרסול ימין, עברה התובעת ביום 19.8.2011 ניתוח בהרדמה כללית ורגלה גובסה. לאחר מכן, הומלץ לתובעת על מנוחה, נטילת משככי כאבים ופיזיותרפיה. התובעת טוענת, כי מאז התאונה היא סובלת מכאבים בכל חלקי גופה אשר מקשים עליה בחיי היום-יום ובתפקוד בכלל. תפקודה נפגע וכתוצאה מכך גם כושר השתכרותה. לאחר התאונה פוטרה התובעת מעבודתה כמטפלת בקשישים.

הנתבעת מכחישה את טענות התובעת באשר להשפעת נכותה הרפואית על תפקודה, כמו גם את הנכות הרפואית שנקבעה לה על-ידי המל"ל ואומדן נזקיה. הנתבעת טוענת בין השאר, כי התובעת שבה למעגל העבודה כבר בשנת 2012 והיא ביקשה להתפטר מעבודתה הקודמת בשל בעיות שאינן קשורות לתאונה. אומנם לא הגישה הנתבעת בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, אך הציגה מסמכים רפואיים שיש בהם לסתור את הקביעה האמורה.

ראיות הצדדים