ת"א 41633-09-15 נ.ו.ב.ר. דלקים בע"מ נ' אל ג'רושי

התובעת הגישה תביעה כספית כאוחזת בשטר חוב, עליו חתם הנתבע כערב, ובהתנגדות שנדונה, ניתנה רשות להגן בטענת הנתבע בעניין הגבלות ערבותו עד לסך של 750 אלף ₪, וכן ניתן פסק דין חלקי, המחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 50 אלף ₪.

ב"כ הנתבע טען וב"כ התובעת אישר כי הסכום של 50 אלף ₪, שולם על ידי הנתבע לתובעת.

ב"כ הנתבע עתר לקבלת כרטסת הנהלת חשבונות של החברה, התובעת, לתקופה של כ – 3 שנים מיום 03/12 עד 03/15, וכן העתק תעודות משלוח, ופירט את נימוקיו וב"כ התובעת התנגד ופירט את נימוקיו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ובבקשה ובתגובה, עולה כי הבקשה לגילוי ספציפי של כרטסת הנהלת חשבונות, ושל תעודות המשלוח, הינה כללית וגורפת מידי, ואיננה מוצדקת בנסיבות העניין.

בתיק זה, הוגש לביצוע שטר חוב כנגד הנתבע כערב ולפיכך, עילת התביעה הינה שטרית.

בתצהיר התומך בהתנגדות שהגיש הנתבע, פורטה טענת פירעון לגבי סכומים של 500 אלף ₪, ועוד 200 אלף ₪, ולגביהם טען הנתבע להגבלת ערבותו עד לסך של 750 אלף ₪, שהיא גם טענה לגביה התקבלה ההתנגדות בהחלטת בית המשפט ביום 10/01/16, תוך חיוב בפסק דין חלקי בסכום של 50 אלף ₪.

הנתבע מתייחס בתצהיר התומך בהתנגדות להסכם מיום 23/03/12, ורשאי לקבל עותק ההסכם מאת התובעת, במידה וההסכם לא מצוי בידיו.

מהותה של טענת הפירעון בתצהיר התומך בהתנגדות, הינה טענה של הודאה והדחה, והגנת המבקש לעניין הגבלת ערבותו עד לסך 750 אלף ₪, תידון ותתברר בהליך העיקרי.

לפיכך, אין מקום להורות על עיון ספציפי בכרטסת הנהלת חשבונות ותעודות משלוח, דרישה אשר יכול והועלתה לצורך קבלת ראיות לניהול התיק הנוסף המתנהל בין הצדדים, בו הגיש הנתבע תביעה כספית כנגד הנתבעת.