ת"א 41576-04-15 מחלבות גד (שיווק - 1992) בע"מ נ' גרון ואח'

המשיבה הגישה כנגד המבקשים תביעה על הסך 1,380,333.80 ₪, בה טענה שהמבקש 1 עבד כמפיץ של מוצרי החלב שייצרה על פי חוזה שנחתם ביניהם ביום 18.4.04, ונותר חייב לה סכום זה. בכתב ההגנה טענו המשיבים שמערכת היחסים בין המבקש 1 לבין המשיבה היו יחסי עובד-מעביד, והסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית הדין לעבודה.

המבקשים הגישו בקשה מנומקת להעברת התביעה לבית הדין לעבודה, בה הם מציינים 15 אינדיקציות לקיומם של יחסי עבד-מעביד בין המבקש 1 לבין המשיבה. בתגובתה לבקשה טוענת המשיבה שהסמכות נתונה לבית המשפט, ומערכת היחסים בין המבקש 1 לבין המשיבה היו של יצרן ומפיץ שהוא קבלן עצמאי.

סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע כי "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" תהיה סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה.

במקרה שבפנינו אכן נראה שיש מחלוקת אמתית בין הצדדים בדבר טיב מערכת היחסים ביניהם, האם מערכת היחסים היא של עובד-מעביד או מערכת יחסים של קבלן-מפיץ עצמאי. הצדדים שטחו טענותיהם הסדורות בעניין זה, והמחוקק קבע שבמקרה מחלוקת מעין זו, הסמכות העניינית נתונה לבית הדין לעבודה.

ב"כ המשיבה הגיש לבית המשפט את החלטתו של כב' השופט דלוגין מיום 6.7.15 ב-תיק אז' 46580-01-14. סבור אני שיש הבדל בין שני המקרים, שכן החלטתו של כב' השופט דלוגין מבוססת על החלטתו הקודמת בה דחה את הבקשה להעברת הדיון לבית הדין לעבודה עקב כך שהבקשה הייתה לקונית ולא מנומקת, להבדיל מהבקשה שבפני שאינה לקונית והיא מנומקת.

אשר על כן, אני מורה על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ה, 27 יולי 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: