ת"א 41491-12-11

1.שני הצדדים גרים בשכינות בעיר טמרה כאשר התובע, מורה פנסיונר, עותר לקבלת סעד מניעה קבוע האוסר על הנתבעים, אב ושני בניו, להטריד אותו בכל דרך שהיא ולהימנע מזיהום או עשיית מפגעים שיש בהם כדי להטריד או להזיק לו וכן גם לחייבם לשלם לו פיצויים בסך של 50,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו עד כה.

2.נטען בכתב התביעה כי בזמנו ניהל הנתבע מוסך במרתף ביתו שלא כדין כך שהתובע עתר לקבלת סעד האוסר על הנתבע מס' 1 לעשות כן, במסגרת ת.א. 4491/01 – בית משפט השלום בקריות, אשר בגידרו ניתן צו האוסר על הנתבע מס' 1 להפעיל המוסך, אף הוא,התובע, נקט בהליכי ביזיון ביהמ"ש כנגד הנתבע בגין כך.

בעקבות כך, הנתבעים החלו לבצע מטרד נוסף של זיהום סביבת התובע וחצריו בכך שהתיזו צבעים וזרקו חומרים מזיקים אחרים כגון פסולת בנין, גרוטאות ומכשירי חשמל בלתי שמישים לחצריו של התובע.

אף הנתבעים הסיתו את ילדיהם הקטנים, כך נטען בכתב התביעה, על מנת לזרוק זבל ושאריות מזון לחצריו של התובע.

התובע הוסיף וטען כי פנה לרשויות הממלכתיות והעירוניות בעניין המטרדים הנ"ל אך ללא הועיל.

התובע הוסיף וטען כי השלכת הפסולת והזבל לעבר חצריו יצר מטרדים וגרם להופעת חולדות וחרקים בחצריו ובביתו וכי לא פעם נזקק לסלק אותם מזיקים ומפגעים במו ידיו.

מכאן עתר התובע לקבל את הסעדים הנ"ל.

2.הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו להד"ם.