ת"א 41487-02-16 בר נ' לגאלי ואח'

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 19.4.16.

המבקשים טוענים כי לא התגוננו מכיוון שלא קיבלו לידיהם את כתב התביעה. לטענתם, החתימה על גבי אישור המסירה שהוצג לעיונו של בית המשפט אינה חתימת המבקשת ויש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. מעבר לכך נטען כי התביעה היא תביעת סרק כאשר התובע לא היה קשור לעסקת מכר הדירה, לא היה הגורם היעיל ואינו זכאי לדמי תיווך בקשר לעסקה.

המשיב הגיב לבקשה, טען כי ההמצאה בוצעה כדין – ומשכך אין המבקשים זכאים לביטול פסק הדין מחובת הצדק, וכי אף נוכח סיכויי ההגנה הנמוכים, לאור מעורבותו הפעילה בקידום עסקת רכישת הנכס, אין להורות על ביטול פסק הדין שניתן.

המבקשים השיבו לתגובה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

שאלת נסיבות המצאה כתב התביעה לידי המבקשים מחייבת בירור עובדתי, נוכח המחלוקת בין הצדדים. לפיכך, לא ניתן לקבוע בשלב זה אם המבקשים זכאים לביטולו של פסק הדין מחובת הצדק אם לאו – ולו בתשובה לשאלה זו היתה תלויה ההכרעה לא היה מנוס אלא לזמן הצדדים לדיון.

ואולם, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. התרשמתי כי למבקשים טענות הגנה המחייבות בירור, אותו יש לעשות במשפט, ומשכך יש להורות על ביטולו של פסק הדין.

משבוטל פסק הדין יגישו המבקשים כתב ההגנה עד ליום 15.9.16, עם העתק במישרין לצד שכנגד.

שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.