ת"א 41454-06-12 סלע קפיטל נדל"ן בע"מ ואח' נ' עמוס ואח', ת"א 3392-06-13 סלע קפיטל נדל"ן בע"מ נ' אלון רימון השקעות בע"מ ואח'

לפני בקשת צד ג' (להלן: "המבקשת") לסילוק הודעת צד ג' שהוגשה כנגדו, על הסף, בהתאם לתקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לטענתה, חברת ג'י ישראל (להלן: "המשיבה"), המודיעה, מכרה את זכויותיה לנתבעת 1, חב' "סלע קפיטל" והמחתה את כל זכויותיה במתחם לנתבעת 1. לכן לטענתה, חברת ג' משוללת כל זכות במתחם כולל לגבי הסכמי השכירות, וזכות התביעה מכוחם. לטענתה, יש להורות על סילוק התביעה על הסף לאור העובדה שלמבקשת אין כל קשר או ידיעה, בעניין מצגי השווא שיצרה המשיבה במסגרת הסכמי השכירות בעניין היותו של המתחם, פעיל ורב מבקרים. לטענת המבקשת, מצגי שווא אלו מנתקים את האחריות החוזית של המבקש מכוח הסכם השכירות בהן הוצגו המצגים.

לטענת המבקשת, למשיבה לא נותרה כל זכות תביעה לפי הסכם השכירות שחתמה האחרונה ביום 4.4.11 מול "סלע קפיטל", נתבעת 1, נוכח המחאת הזכות מכוח הסכמי השכירות, כך שאין למשיבה זכות תביעה כנגד המבקש.

המשיבה בתגובתה טוענת כי לא המחתה את זכותה לתבוע מכוח הסכם השכירות בגין עילות שקדמו להסכם המכר ובמסגרת הסכם המכר שנחתם בין המשיבה לנתבעת 1, לא כלולה המחאת זכות התביעה שלה כלפי צד ג'. לטענתה, עפ"י ההסכם, המחאת הזכות הנה רק לגבי זכות ממועד המסירה 8.5.11 ולא בטרם החתימה. המשיבה מפנה לסעיף 4.8.10 להסכם לפיו, המוכרת (המשיבה) אחראית לכל טענה/ דרישה/ תביעה שעילתה צמחה בתקופה שקדמה למועד מסירת החזקה בממכר לרוכשת.

המבקשת בתשובתה טוענת כי לנוכח דברי המשיבה לפיהם לא ניתן לחייב את המבקשת בגין עילות תביעה שנולדו לאחר המחאת הזכות ביום 8.5.11, אזי על המשיבה לפרט אילו סעדים נולדו לאחר המחאת הזכות ולגרוע אותם מהודעת צד ג'. לטענתה, טענת המשיבה לפיה לא המחתה את זכותה לתבוע מכוח הסכם השכירות בגין עילות שקדמו להסכם, איננה מתיישבת עם הרציונל של דיני המחאות החיובים שכן לטענת המבקש על פי הפסיקה לאחר המחאת הזכות לא נשמרות בידי הממחה זכויות ששייכות לנכס שעבר המחאה.

דיון:

בית המשפט העליון קבע כי זכות הפניה לערכאות הנה זכות חוקתית מוגנת. עוד קבע בית המשפט העליון כי מדובר בזכות בעלת פן מהותי ולא רק פרוצדוראלי ולכן יש לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 8864/99 ליאת אלנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000, שם נאמר כי: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט. מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון".

בהתאם לפסיקה , נקבע כי ככלל, כי בקשה לסילוק על הסף, תתקבל רק במקרים חריגים ומיוחדים:

"הסנקציה של מחיקה על הסף היא סנקציה מרחיקת לכת, אשר בית המשפט יעשה בה שימוש רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות" (ע"א 693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו מ(2), 668, 271).

עוד נקבע כי, בית המשפט יורה על מחיקת התובענה על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה. (ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' מא' (1), 577, ע"א 642/89 עיזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה מו' (1), 470, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', מה (4), 18).

בהתאם לפסיקה המפורטת לעיל, לפיה זכות הפניה לערכאות הנה זכות מהותית חוקתית בה ניתן יהיה לפגוע רק כאשר ברור שהמודיעה לא תוכל לקבל את הסעד לו היא עותרת.

כאשר קיימת אי בהירות באשר לזכויות שהומחו ע"י המשיבה לחברת "סלע קפיטל" והזכויות /חובות של המשיבה באשר לתקופה שקדמה למועד המחאת הזכויות, קרי, בעת שצד ג' היה בעל החזקה במתחם שבבעלות המודיעה, לא מתקיימים התנאים למחיקת ההודעה על הסף , בטרם ברור הטענות ושמיעת ראיות הצדדים.

לפיכך הבקשה נדחית

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ו, 19 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.