ת"א 41450-02-12

התובעים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעים והנתבעים הגישו כתב הגנה, והעלו טענות מקדמיות של סילוק על הסף של התביעה מחמת השתק פלוגתא והשתק עילה.

לטענת הנתבעים, נוהל בין אותם הצדדים הליך משפטי קודם במסגרת תיק אזרחי 52361/04, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 29/01/12, במסגרתו מונה מומחה מטעם בית המשפט שהגיש חוות דעת הנוגעת לפירוק השיתוף בין הצדדים בבית המגורים המשותף, וכן בעניין תשלומי האיזון החלים על כל צד, לרבות פירוט הדרך והאופן בו חושבו תשלומי האיזון.

לטענת הנתבעים, בחוות הדעת קבע המומחה בעמ' 8 יש להנמיך את מפלס הגג ב – 10 ס"מ, ולטענתם, לא קיימת כל חריגה בבנייה, והרחבה שביצעו נעשתה כדין בהתאם להיתר הבנייה.

לטענת הנתבעים, השכבה שיש להנמיך, הינה שכבת איטום שיש על הגג שנוצרה מהרחבה שבוצעה על ידי הנתבעים.

הנתבעים טוענים כי המחלוקת בעניין גובה הגג שנוצר, הינו אחד מהנתונים שנלקחו בחשבון במסגרת חוות הדעת, ומחלוקת זאת הוכרעה בפועל בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, אשר קבעה בכל העניינים הנוגעים לנתוני בית המגורים, כולל חובות תשלומי האיזון של צד אחד למשנהו.

לעניין השתק עילה, טוענים הנתבעים כי מדובר בעובדות זהות, וניתנה הכרעה לגופו של עניין בעילה שכבר נבלעה בפסק הדין הקודם ואיננה קיימת עוד, והכרעה באותה סוגיה בשנית, עלולה להביא למצב של מתן שתי הכרעות שונות.

הנתבעים טוענים כי פסיקה לתשלום נוסף בעניין סוגיית גובה הגג, מכוחה נגזרו גם תשלומי האיזון, תביא למצב של עשיית עושר ולא במשפט על ידי הנתבעים.

התובעים הגישו תגובה, וטענו כי בעמוד 23 לחוות הדעת, קבע השמאי מפורשות מה הביא בשיקוליו לעניין אופן פירוק השיתוף והאיזונים, ואין רמז להתייחסות לנזק שנגרם בעקבות מפלס הגג, ולכן לטענת התובעים השמאי לא נתן דעתו למפלס הגג במסגרת פירוק השיתוף והאיזונים.

עוד טוענים התובעים כי נושא הנזק של מפלס הגג בהליך הקודם לא נדון, מאחר והנושא נולד רק 5 שנים לאחר שהחלו ההליכים בין הצדדים, השמאי לא היה מוסמך לדון בנושא זה, ולא עסק בכך, מלבד מתן ההערה בעניין הצורך בהנמכת גובה הגג.