ת"א 41413-10-12 ק ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעת, אשר במהלך בירורה צומצמו המחלוקות לשאלת חלוקת האחריות הנזיקית בין הנתבעים 1 ו- 3, ולסוגיות של התחייבות חוזית וכיסוי ביטוחי שהועלו במסגרת הודעה לצד שלישי ששלחה הנתבעת 3 כנגד הנתבעים 1-2.

2.התובעת, ילידת 1961, עבדה כפועלת ניקיון בשירות הנתבעת 1 (להלן  - "הנתבעת"). ביום 15.8.08 נחבלה התובעת במהלך ביצוע עבודות ניקיון בבית ספר הנמצא בבעלות הנתבעת 3, מועצה מקומית שוהם (להלן – "המועצה"). התאונה אירעה עת ביקשה התובעת לנקות את החלק החיצוני של חלון באחת הכיתות בבית הספר. לשם כך עמדה התובעת על סורגים הנמצאים בצדו החיצוני של החלון, שצורתם כמעין פירמידה. בעודה עומדת באופן המתואר התנתק אחד הסורגים ממקומו, והתובעת נפלה ארצה מגובה של כשני מטרים. כתוצאה מכך נחבלה התובעת באזורים שונים בגופה, ונגרמו לה שברים במספר צלעות בבית החזה.

3.התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, כנגד הנתבעת 2 (להלן – "הראל"), מי שביטחה את חבות הנתבעת, וכנגד המועצה. האחרונה שלחה הודעה לצד שלישי נגד הנתבעת ונגד הראל. בהודעה לצד שלישי טענה המועצה שהנתבעת נטלה על עצמה, במסגרת מערכת היחסים החוזיים ביניהן, אחריות מלאה לכל אירוע מהסוג נשוא התביעה. כנגד הראל טענה המועצה, שהראל ביטחה את חבותה כלפי התובעת (ככל שחבות כזאת קיימת).

4.הצדדים נחלקו ביניהם בכל החזיתות, ומשכך נקבע התיק לשמיעת ראיות. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית שלה, וכן שני תצהירים נוספים, האחד של בעלה והשני של חברתה לעבודה. המועצה לא הגישה תצהירים, אך הגישה מסמכים שונים, לרבות הסכם שנכרת בינה לבין הנתבעת, וכן אישור קיום ביטוחים שהוצא ע"י הראל. הנתבעת והראל לא הגישו מסמכים (להוציא רשימת ביטוח, שהוצגה במהלך סיכומי טענותיהן בעל פה).

5.בפתח ישיבת ההוכחות מיום 30.11.14 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה התובעת תפוצה בסכום של 23,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד והחזר אגרה, כאשר ביהמ"ש יכריע בטענת התובעת להשבת חלקה בשכר המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש. ביחס לשאר הסוגיות שעל הפרק, הוסכם שביהמ"ש יכריע בהן בפסק דין מנומק, על סמך המסמכים שהוגשו ע"י הצדדים, וללא צורך בחקירת עדים. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה בישיבה הנ"ל.

טענות הצדדים

6.לטענת הנתבעת והראל, האירוע התרחש בשל ליקוי בסורגים של החלון, דבר שרובץ לפתחה של המועצה, מי שאחראית על תחזוקת בית הספר. עוד נטען שהתובעת וחברותיה לעבודה קיבלו הוראות עבודה מאב הבית של בית הספר, שהועסק ע"י המועצה. לטענת הנתבעת והראל, יש להטיל את מירב האחריות הנזיקית על המועצה. באשר לטענת המועצה במישור החוזי, נטען שההסכם לא הוגש באמצעות עד, כך שאין ראיה באשר לכוונת הצדדים ביחס לאמור בהסכם. הנתבעת והראל הפנו לכך שבסעיף 4.1 להסכם, בו נטלה הנתבעת אחריות בגין נזקים בקשר לעבודות הניקיון, לא צויין שהנתבעת נוטלת אחריות ביחס לנזק לעובדים. ביחס לטענה בעניין כיסוי חבותה של המועצה במסגרת ביטוח שהוצא ע"י הראל, צויין שהטענה נסמכת על אישור קיום ביטוחים, אשר לא ברור מה הקשר בינו לבין המועצה. הנתבעת והראל הפנו לפוליסת ביטוח חבות מעבידים שהוצאה ע"י הראל לנתבעת, ואשר אינה כוללת את המועצה כמבוטחת. הנתבעת והראל ביקשו בכל מקרה להימנע מחיובן בהוצאות לטובת המועצה.

7.לטענת המועצה, אין להטיל עליה אחריות נזיקית לאירוע נשוא התביעה. לשיטתה, מדובר באירוע שנגרם עקב התרשלות הנתבעת, אשר לא פיקחה על התובעת, לא הדריכה אותה כראוי, ולא סיפקה לה אמצעים סבירים לביצוע העבודה, והכל כפי שמפורט בתצהירים מטעם התובעת.  המועצה הכחישה את הטענה לפיה מי שפיקח על עבודת התובעת היה אב הבית שהועסק ע"י המועצה, וציינה כי הנתבעת לא הביאה כל ראיה להוכחת הטענה. עוד נטען כי לא הוכח שהיה ליקוי או פגם בסורג החלון, אשר בכל מקרה אינו מיועד לכך שעובד ניקיון יעמוד עליו. לחלופין טענה המועצה, כי ככל שתוטל עליה אחריות נזיקית, הרי שהנתבעת נטלה על עצמה התחייבות חוזית לשאת בכל חבות כלפי אדם שנפגע כתוצאה מביצוע עבודות הניקיון. באשר להראל נטען, כי היא כיסתה חבות נזיקית של המועצה במסגרת הפוליסה שהוציאה לנתבעת, וזאת בהתאם לאישור קיום ביטוחים שהוציאה הראל. המועצה ביקשה בכל מקרה לחייב את הנתבעת והראל בהוצאותיה בגין ניהול ההליך, שכן לשיטתה הראל היתה צריכה לספק לה ייצוג משפטי נוכח הכיסוי הביטוחי שניתן למועצה.

דיון והכרעה