פרל נ' טרבלסי

בפניי בקשה למתן הוראות בעניין המשך ההליך. עילת הבקשה הינה טענתו של התובע ולפיה ישנה פלוגתא פסוקה אשר יש בה כדי להשפיע על המערך הראייתי בתיק זה.

טענות התובע

הפלוגתא הפסוקה הנטענת נעוצה בפסק-הדין של בית-המשפט בתא"מ 31762-04-16, אשר התנהל בין התובע לבית חברת "אלפנט דור" בע"מ, ח.פ XXX. על-פי הטענה, המדובר בחברה בבעלותו ובניהולו הבלעדי של הנתבע. הטענות שהועלו על-ידי הצדדים הן אותן הטענות, וניתנה בהן הכרעה בפסק-דין חלוט.

לפיכך מבקש התובע להצהיר כי פסק-הדין הנ"ל יצר מעשה בית-דין בקשר לשאלה האם הנתבע העניק למר יעקב דומב או למי מטעמו הרשאה לחתום בשמו על המחאות פתוחות שהובאו מבעוד מועד לדומב, ובהן ההמחאה נשוא התובענה.

התובע טוען כי התקיימו הכללים בפסיקה לעניין השתק פלוגתא:

1.שאלה עובדתית חיונית שהייתה במחלוקת הוכרעה בפסק-דין קודם, במפורש או מכללא;

2. ההכרעה הייתה בהליך שבו השתתפו בעלי הדין בהליך הנוכחי או חליפיהם;

3. ההכרעה הייתה פוזיטיבית ולא נבעה מהיעדר הוכחה או מחזקה.

בהקשר לכך טען התובע כי עולה מפסק-הדין שהשאלה הייתה במחלוקת בין הצדדים בהליך הקודם הוכרעה לגופה, עובדתית ומשפטית לאחר דיון שכלל ראיות, עדים וסיכומים, על דרך של קביעת ממצא עובדתי בפלוגתא שהייתה חיונית עד כדי שורש המחלוקת בין הצדדים.

העניינים היחידים שאינם זהים בין ההליך הקודם להליך זה הם עילת התביעה וזהות האישיות המשפטית הנתבעת. אך התובע טוען כי אין לדבר חשיבות, שכן הקרבה המשפטית וזהות האינטרסים מוחקת את הבדלי האישיות המשפטית בין הנתבע לבין חברת אלפנט עד כדי השוואת מעמדם של בעלי הדין, ואילו השוני בעילה אינו מפריע ליצירת השתק פלוגתא.

טענות הנתבע

ראשית טוען הנתבע כי הפלוגתא הראשונה שציין התובע בהודעתו אינה פלוגתא עוד, שכן לאחר ממצאי בדיקת המומחית שערכה חוות-דעת, אין עוד מחלוקת בין הצדדים בקשר לזיוף החתימה.

שנית, מתייחס הנתבע להבדלים בין ההליך הנוכחי להליך הקודם והם:

1. בהליך הקודם מדובר בחתימת הסבה ולא בחתימה הנותנת את התוקף לשטר כמו בהליך הזה;

2. בהליך הקודם דובר בשיק שנמשך מחשבונו של אדם שלישי, אחד בשם קאהן, שהוא אשר מסר את השיק לדומב ולא הנתבעת;

3. אין המדובר בפלוגתא חיונית להכרעה, שכן הפלוגתא שהייתה חיונית בהליך הקודם להכרעה הייתה שאלת זיוף חתימה או חותמת ההסבה, ואילו טענת ההרשאה נידונה למעלה מן הצורך, כאשר ההכרעה נתקבלה רק על יסוד הממצא בשאלת הזיוף;

4. אין לקבוע השתק פלוגתא על-פי מעשה שארע בהמחאה אחת ולהחיל אותו על המחאות אחרות עם צדדים אחרים שכן לא הרי הרשאה שנתנה לגבי המחאה אחת כהרשאה שניתנה לגבי המחאות אחרות. ולכל המחאה יש להוכיח את טענת ההרשאה בנפרד.

דיון והכרעה

עיון בפסק-דינו המקיף והיסודי של בית-המשפט בתא"מ 31762-04-16 (כב' הרשם הבכיר ניר נחשון) מאפשר לבית-משפט זה הבא אחריו להתחקות במדויק אחרי השיקולים ומשקלם, ומעלה כי התוצאה היא כי הדין עם הנתבע.