פלונית נ' ורדן ישיב פרט

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בגין תאונה שארעה ביום 26/12/2014 במהלך מרוץ בפארק הירקון בתל אביב, עת אחד הרצים שנטלו בו חלק, הוא הנתבע דנן, התנגש בחוזקה במהלך ריצתו בתובעת, אישה קשישה בת 86 כיום (בת 82 במועד האירוע), וגרם לנפילתה ופגיעתה כפי שיתואר להלן;

רקע כללי:

1. התובעת ילידת 1932, בת 86 כיום, הגישה תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לה עת יצאה מביתה בשכונת בבלי בתל אביב לצעדה בפארק הירקון בשביל המיועד להולי רגל, כאשר לפתע הנתבע, אשר הגיע בריצה מולה, התנגש בה מבלי שהספיק לעצור או לסטות מכוון ריצתו וגרם לנפילתה על גבה לאחור (להלן: "התאונה").

2. הנתבע הינו גבר בן 56 כיום, אשר נטל חלק במרוץ המכונה "מרוץ תחתונים" אשר מטרתו להגביר את המודעות לסרטן מעיים, מחלה ממנה החלים הנתבע בעצמו כשנתיים עובר למרוץ. בהתאם להסבר שנתן הנתבע בחקירתו, מדובר במרוץ שהחל בחו"ל ואשר הגיע לישראל כשנה קודם לתאונה והינו מתקיים אחת לשנה ומאורגן על ידי חברת שוונג, כאשר מטרתו להעלות את המודעות למחלה. לדבריו, מדובר בהפנינג משעשע, בולט ורב משתתפים בו נטלו כמה מאות רצים. (להלן: " המרוץ").

3. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום התאונה התרחש אירוע התנגשות מצער בין התובעת לנתבע כאשר השניים חלקו את אותו שביל הליכה בפארק, התובעת בצעידה רגילה והנתבע בריצה מהירה, כאשר לדאבון הלב הסתיים האירוע בהתנגשות במהלכה נפגעה התובעת. אין מחלוקת כי הנתבע רץ בצוותא עם כלבו, אשר היה קשור אליו ברצועה כאשר הכלב רץ לצד הנתבע.

4. על פי הנטען על ידי התובעת, והמוכחש על ידי הנתבע, במהלך ההתנגשות עם הנתבע, היא נתקלה והסתבכה ברצועה של הכלב וזה מה שגרם להפלתה על הארץ.

5. בגין התאונה השתטחה התובעת לאחור על גבה ונחבלה בראשה ובגבה. היא פונתה באמבולנס לקבלת טיפול בבית חולים איכילוב שם אובחן כי לתובעת נגרם שבר בעצם הזנב עם חבלה בקרקפת. התובעת אושפזה בבית חולים איכילוב למשך 12 שעות במהלכם עברה סדרת בדיקות ואבחונים בסופם שוחררה לביתה.

    

   סוגיית החבות

   טענות הצדדים:

6. לטענת התובעת הנתבע התרשל כלפיה עת גרם באשמו להפלתה ארצה, עת רץ במהירות מבלי לשים לב לתנאי הדרך, במקרה דנן שביל ההליכה ששימש אותה עת, את כל באי הפארק. בנוסף, טוענת התובעת כי במקרה דנן מתקיים תנאיו של סעיף 41א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], להלן: "הפקודה") העוסק בהיזק על ידי כלב, הקובע אחריות מוגברת על בעלי הכלב, אחריות אשר הינה למעשה אחריות מוחלטת למעט הגנות המנויות בסעיף 41ב לפקודה, אשר אין חולק כי לא התקיימו במקרה דנן.