ת"א 41096-10-14 כהן ואח' נ' לאביוד ואח'

בפני בקשת הנתבעים 1,2 ו-4 לסילוק התביעה על הסף. 

1.  

   כתב התביעה

2. התובעים הגישו תביעה זו לפיצוי כספי בסך 253,692 ₪, בגין עסקת מקרקעין שערכו עם הנתבעים 1 ו-2 ביום 24.3.1994, לפני למעלה משני עשורים, לגבי קוטג' ברח' ישראל ישעיהו 35 באר שבע (להלן: "ההסכם" ולהלן: "הבית"). הנתבעים 1 ו-2 הם המוכרים של הדירה (להלן: "המוכרים"). הנתבע 3 הוא עורך הדין שערך את ההסכם. הנתבע 4, הוא הקבלן שבנה את הבית ומכר אותו לנתבעים 1 ו-2, שנתיים וחצי קודם להסכם (להלן: "הקבלן").

3. כתב התביעה המתוקן כולל שני ראשים: פרק ראשון – בפרק זה נתבע פיצוי בגין העובדה שהמוכרים הצהירו במסגרת ההסכם שהבית בנוי לפי תכניות מאושרות וללא חריגות בנייה. כאשר לפי הטענה רק בשנת 2013 כאשר התובעים ביקשו לבנות ממ"ד, התברר להם, כי יש היתרי בנייה רק לקומה הראשונה בגודל של 60 מ"ר. החבות מיוחסת גם לקבלן, הנתבע 4, בטענה כי ידע שהיתרי הבניה לבית הם רק לגבי הקומה הראשונה בגודל של 60 מ"ר. התובעים, תובעים בפרק זה, הוצאות להן נדרשו על מנת לאשר את הבניה החריגה בעלות של 17,671 ₪, וכן נזק בגין מגורים בבית שאין לו היתרים בסך 114,397 ₪. פרק שני – הפרק השני לכתב התביעה, נוגע להשבת סכומים ששולמו בגין פסק דין קודם בסכסוך בין הצדדים, במסגרת ת"א (שלום ב"ש) 6662/96 לאביוד נ' כהן, בטענת המוכרים באותה תביעה, להפרת הסכם והעדר תשלום מצד התובעים, תביעה שנתקבלה ע"י בית המשפט, כאשר בגין פסק הדין נאלצו התובעים לשלם 58,508 ₪ (להלן: "פסק הדין הקודם"). לטענת התובעים הגיע למוכרים רק סכום של 15,060 ₪, דהיינו הסכום הנתבע בפרק זה עומד על 43,448 ₪ אשר בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, עומדים על 121,622 ₪. בנוסף לשני פרקים אלה, תוקן כתב התביעה והתווספה לו עילה של תשלום הפיצוי המוסכם ע"פ ההסכם בסך 10,000$ ללא הוכחת נזק.

    

   השתלשלות העניינים

4. עם הגשת כתבי ההגנה, ביקשו הנתבעים 1-2, ו-4, היינו המוכרים והקבלן, להורות על סילוק התביעה על הסף.

5. לאחר קבלת תגובות, העיר בית המשפט כי יש בבקשה פנים לכאן ולכאן, ולכן הציע לצדדים לפנות להליך גישור. הדבר לא צלח.

6. בית המשפט המשיך וקבע ישיבת קדם משפט, בה הוצעה הצעת פשרה, שהביאה בחשבון את הסיכונים והסיכויים של כל צד, אולם הצדדים לא הצליחו לגבש הסכמה.