- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 41091-02-16 אלחאיק(המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל - רשות הפיתוח ואח'
|
ת"א בית המשפט המחוזי חיפה |
41091-02-16
20.5.2016 |
|
בפני השופטת: עפרה אטיאס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: 1. מדינת ישראל - רשות הפיתוח 2. פקיד ההסדר - לשכת רישום מקרקעין (פורמלי) |
משיבים: 1. אברהים ניקולא אלחאיק (המנוח) 2. אדיב חאיכ 3. אדואר חאיכ |
| פסק דין | |
|
בקשה לסילוק על הסף של התובענה מחמת העדר סמכות עניינית ולחילופין מטעמי התיישנות ושיהוי.
בקליפת אגוז טוענת המדינה כי עסקינן בתובענה התוקפת באופן ישיר הפקעה מכח חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) התשי"ג-1953 (להלן- "חוק הרכישה") וככזו הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבג"ץ.
המשיבים נתלים בהלכה שנקבעה בדנ"א 1099/13 מדינת ישראל נ' גארד סוילם גארד אבו פריח ז"ל ו- 34 אח' (ניתן ביום 12.4.2015) בה הכיר בית המשפט העליון בסמכותו של בית המשפט המחוזי לדון כענין שבגררא, בתוקף ההפקעה במסגרת הליכי הסדר. על כך משיבה המדינה כי הלכה זו אינה מסייעת בידי המשיבים משום שבענייננו מדובר בתקיפה ישירה של ההפקעה ולא בתקיפה עקיפה.
הדין עם המדינה.
הסמכות לדון בתוקפה של הפקעת מקרקעין בתקיפה ישירה נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק , למעט הפקעות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 שבהן הוסמך בית המשפט לעניינים מנהליים לפי חוק בתי משפט לעניינים מנהליים , התש"ס-2000 (ראו: רע"א 5664/04 מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל נ' בן גרא, מנהל עיזבון המנוחה שרה לוי ז"ל, פ"ד נט (6) 193 (2005) שם נקבע כי הסמכות הייחודית לדון בתוקפה של הפקעת מקרקעין שנעשתה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק וכי לבית המשפט המחוזי אין סמכות מקבילה לדון בנושא זה) וראו גם דנ"א 1099/13 הנ"ל, סעיף 7 לפסק דינו של כב' הנשיא (בדימוס) גרוניס).
השאלה שנדונה בדנ"א 1099/13 הנ"ל עסקה בשאלה אם לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לדון במסגרת הליכי הסדר בטענות נגד תוקף הפקעה שבוצעה מכח חוק הרכישה.
בית המשפט העליון השיב על השאלה בחיוב. כב' הנשיא (בדימוס) גרוניס, קבע כי: " אף אם נניח כי בית המשפט המחוזי אינו מוסמך לדון בטענות מכח סעיף 76 כיוון שהכרעתו תוביל לרישום זכויות התקף כלפי כולי עלמא, סבורני שקיים בפקודת ההסדר מקור סמכות חלופי: סעיף 43 לפקודה" (הכוונה לפקודת ההסדר, ע"א).
בדיון הנוסף נחלקו הדעות בשאלה האם סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בתוקף ההפקעה בתקיפה עקיפה, בהליכי הסדר נתונה לו גם מכח סעיף 76 לחוק חוק בתי המשפט כאשר כב' הנשיאה נאור, הסכימה לחוות דעתו של כב' הנשיא (בדימוס) גרוניס כי סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בתקיפה עקיפה של ההפקעה במסגרת הליכי הסדר נתונה לו מכח סעיף 43 לפקודת ההסדר כאשר לדבריה: "אלמלא סעיף זה הייתי, כשלעצמי, מסתייגת מהכרעה בתוקפה של ההפקעה מכח הסמכות הנגררת לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984..."
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
