ת"א 4107-04-15 מעדני דיגה בנצי ובניו שווק (1996) בע"מ נ' הנחתום א.מ.י. - תעשיות מזון בע"מ ואח'

1.לפניי בקשת הנתבעים לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבעים בגין ההליך.

2.הבקשה מסתמכת על סעיף 353א. לחוק החברות, תשנ"ט-1999 הקובע:

"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

3.לטענת הנתבעים, התובעת היא חברה בע"מ ולכן, על פי הוראת סעיף 353א., בשל היותה מוגבלת בערבות בעלי מניותיה, מוטל עליה הנטל להוכיח שיהיה ביכולתה הכלכלית לעמוד בתשלום הוצאות לנתבעים אם תידחה התביעה. נטען גם כי לפי תדפיס רשם החברות רובצים שעבודים על נכסי התובעת.

4.לטענת התובעת, בקשת הנתבעים מופרכת, אינה מתחשבת בהיותה חברה רווחית, בהכנסותיה הגבוהות, בסיכוייה הגבוהים של התביעה להתקבל וביכולתה של התובעת לשאת בהוצאות המשפט.

5.בנסיבות המקרה, חלה הסיפא שבסעיף 353א.. הנתבעים אינם טוענים כי התובעת אינה עומדת בהתחייבויותיה או כי יש לה חובות בלתי משולמים. בפני בית המשפט לא הונחה כל אינדיקציה לקושי כלשהו ביכולת הכלכלית של התובעת או ראיה כלשהי לאי עמידה בהתחייבויות. התובעת טענה כי היא חברה רווחית. טענתה לא נסתרה. בנוסף, התובעת ביססה סיכויים לכאוריים להצלחת לפחות חלק מהתביעה. (ר' רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר (13.7.08)).

6.אשר על האמור, הבקשה נדחית.

7.אין צו להוצאות.