פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב הפול

רקע ותמצית השתלשלות העניינים

1. לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד X.X.1990 (להלן: "התובע"). זאת בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.2.2020 בשעה 11:45 או בסמוך לכך. בתביעה טען התובע כי במהלך נהיגה ברכב שטח מ.ר 96-139-87 (להלן: "הרכב"), שהיה מבוטח על ידי הנתבעת, באזור שבי ציון, תוך כדי סיבוב לימין, הרכב התהפך מספר פעמים ונעצר על צידו. נטען כי במהלך האירוע וכתוצאה ממנו התובע נחבל בכף ידו השמאלית (להלן: "התאונה"). נטען כי בשל תנאי השטח והמיקום המרוחק של אירוע התאונה התובע פונה מהמקום בתחילה על ידי אחיו, מר אלמוני (להלן: "אלמוני"). זאת באמצעות אופנוע שטח עד לכביש סמוך, שם המתין להם אמבולנס של מד"א, שנטען כי הוזעק על ידי עובר אורח (להלן: "המודיע"). האמבולנס הסיע את התובע לבית חולים נהריה, ולאחר מכן התובע הועבר לטיפול בבית חולים רמב"ם (להלן: "בית החולים"). במהלך הטיפול אובחנה פגיעה בכף יד שמאל של התובע, והוא אושפז בבית החולים. במהלך האשפוז התובע עבר ניתוח שיחזור וקיבוע פנימי של השברים בכף ידו הפגועה.

2. התביעה כאן הוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

3. הנתבעת שוללת את חבותה לפצות את התובע, כאשר המחלוקת המרכזית בין הצדדים בשאלת החבות היא בנוגע לזהות הרכב. לטענת הנתבעת אין כל אינדיקציה שהתובע נפגע בתאונה דווקא מהרכב המבוטח הנ"ל, ולא מכלי רכב אחר. נטען כי מלבד תמונות שצילם התובע בעצמו, לאחר קרות התאונה, בהן צולם הרכב עם מספר הרישוי שלו, אין עד חיצוני שיעיד כי הרכב המבוטח על ידי הנתבעת, אשר נטען כי התובע נהג בו בעת התאונה, הוא הרכב שתועד בצילומי התובע.

   הנתבעת מכחישה גם את הנזקים הנטענים בתביעה. לטענתה, למרות הנזק שנטען כי נגרם לו בתאונה, התובע עצמאי בתפקודו ואיננו נזקק לעזרת צד ג' כלשהי.

4. במסגרת ניהול ההליך מונו שני מומחים רפואיים על ידי בית המשפט:

   א.בתחום האורתופדי מונה בהחלטה מיום 12.7.2021 ד"ר מיכה רינות (להלן: "ד"ר רינות") כאשר ביום 11.10.2021 התקבלה חוות דעתו, לפיה כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות כוללת לצמיתות בשיעור 25%.

   ב.בתחום הפסיכיאטרי מונה בהחלטה מיום 12.11.2021 ד"ר עיסאם דאוד (להלן: "ד"ר דאוד"). בחוות דעתו שהוגשה ביום 6.3.2022 הוא העריך כי לתובע נותרה נכות נפשית זמנית במהלך השנה הראשונה בשיעור 20% לפי סעיף 34ב(3) לתקנות המוסד לביטוח לאומי. לאחר השנה הראשונה העריך ד"ר דאוד כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 34ב(2) לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

5. ביום 21.7.2022 הוגש תחשיב נזק מטעם התובע; ביום 5.9.2022 הוגש תחשיב נזק מטעם הנתבעת, וביום 10.11.2024 הוגשה תגובת התובע לתחשיב הנתבעת.

6. בדיון שהתקיים ביום 13.11.2022 ניתנה הצעת בית משפט בשאלת גובה הנזק בלבד. כמו כן הנתבעת ביקשה לקבל צו לבדיקת הרכב על ידי מומחה מטעמה. מאחר והרכב נמכר, הוסכם כי לבקשת הנתבעת פרטי הרוכש יומצאו לידה. בהודעת התובע מיום 20.11.2022 צורפו לתיק בית משפט, בין היתר, פרטי הרוכש של הרכב.

7. הנתבעת בהודעה מיום 2.3.2023 דחתה את הצעת בית משפט. משכך התיק נקבע לשמיעת ראיות. לעניין זה הצדדים הגישו ראיותיהם, כאשר ביום 29.3.2023 הוגשו תיק מוצגים ורשימת עדים מטעם התובע; ביום 13.4.2023 הוגש תצהיר חוקר מטעם הנתבעת; כמו כן המוסד לביטוח לאומי הגיש תעודות עובד ציבור בתאריכים 29.5.2023, 7.5.2023, 29.11.2023 ו-26.12.2023 מטעם כהן הדס, ממונה בכירה בענף נפגעי עבודה ובאגף גמלאות.

   ביום 5.7.2023 התובע הגיש לתיק בית משפט שני מוצגים נוספים – שומת מס לשנים 2017-2021 ואישור על תשלום קצבאות פנסיית נכות בשנת 2020. ביום 6.7.2023 הנתבעת הגישה מסמכים נוספים, כגון דו"ח רציפות ביטוח במל"ל ותדפיסים רפואיים מקופת החולים. ביום 19.7.2023 הנתבעת הגישה דיסק-און-קי עם סרטוני מעקבים וסרטון תדמית.