ת"א 40844-04-15 בלוסטוצקי נ' בלוסטוצקי ואח'

לפניי תביעה לסעד הצהרתי בה התבקש בית המשפט לקבוע כי מלוא הזכויות בדירה ברחוב רבי מאיר 6/17 באשקלון שייכות לתובעת (להלן: "הדירה").

כן התבקש בית המשפט בכתב התביעה לקבוע כי העיקול אשר נרשם לטובת הנתבע 2, במסגרת תיק הוצל"פ 17-05353008-0, בטל ומבוטל.

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה (ביום 3.6.2015) במסגרתו הודיע כי אינו מתנגד לסעדים המפורטים בתובענה.

הנתבע 3 הודיע אף הוא (ביום 7.6.2015) כי אינו מתנגד לסעד המבוקש בכתב התביעה, וזאת מבלי ליצור חובה או התחייבות של הנתבע 3 להוצאת הנתבע 1 מההלוואה הקיימת בבנק.

בדיון ביום 9.9.2015 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה יינתן פסק דין על דרך הפשרה, מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט. הוסכם כי במסגרת פסק הדין, תינתן הצהרה לפיה הדירה שייכת לתובעת ואין לנתבע 1 זכויות בדירה. הוסכם כי לצד זאת יפסק האם על התובעת לשלם תשלום כלשהו לנתבע 2 ואם כן מה גובהו ובאיזה אופן יבוצע התשלום.

בהתאם להסכמות הדיוניות, הצדדים הגישו עיקרי טיעון.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בעיקרי הטיעון, וביתר החומר בתיק בית המשפט, ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון ביום 9.9.2015, ובהתאם להסמכה לייתן פסק דין על דרך הפשרה, אני מורה כדלהלן:

א. מוצהר בזאת כי מלוא הזכויות בדירה ברחוב רבי מאיר 6/17 באשקלון שייכות לתובעת ואין לנתבע 1 כל זכויות בדירה.

מובהר כי אין באמור כדי לגרוע מזכות הנתבע 3 בהתאם למשכנתא לטובתו על הדריה, ואין באמור כדי לשחרר את הנתבע 1 מהתחייבויותיו על פי הסכם ההלוואה (המובטחת במשכנתא על הדירה) בינו לבין הנתבע 3.

ב.התובעת תשלם לנתבע 2 סך של 12,000 ₪, אשר ישולם ב-60 תשלומים חודשיים בסך של 200 ₪ כל אחד. התשלומים יהיו בסכום הנומינלי של 200 ש"ח, ללא הפרשי הצמדה.