ת"א 40814-02-15,תא"מ 40848-02-15

לפניי בקשה להתיר הגשת תצהירי עדות ראשית מאוחדים בשני התיקים שאוחדו לפניי וכן ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפי ולמשלוח שאלונים.

המשיבה מתנגדת לשתי הבקשות, בטענה כי חלפו המועדים להגשתן, ולחלופין – כי הן אינן מתאימות למתווה הדיוני.

דין שתי הבקשות להתקבל.

ראשית אציין, כי משאוחדו לפניי שני התיקים – אחד בסדר דין רגיל ואחד בסדר דין מהיר, יש לקבוע כי העובדה שהליכים מסוימים אינם מתקיימים בסדר דין מהיר אין בה כדי לפגוע בזכויותיו של צד בהליך האחר, המתנהל בסדר דין רגיל. בשלב זה, בטרם הושלמו ההליכים המקדמיים, לא ניתן לקבוע באופן ברור שההליכים המבוקשים לא יהיה בהם כדי להועיל לקידום ההליכים, ועל כן – אני סבור שלא ניתן למנוע הגשת בקשות לעניין הליכים מקדמיים.

גם לעניין המועדים, אין בידי לקבל את טענות המשיבה. על פי החלטת כב' השופטת קוברסקי מיום 24.6.2015, שבה תולה המשיבה יתדותיה, הליכים המקדמיים יסתיימו עד ישיבת קדם המשפט – קרי עד יום 20.10.2015 – אם אקבל את גישת המשיבה. הבקשה למתן צווים מקדמיים (גילוי מסמכים ספציפי ותשובות לשאלון) הוגשה ב-6.10.2015 – בתוך המועד שנקבע. זאת גם אם נתעלם מן העובדה שהמועד לישיבה המקדמית – נדחה עם איחוד ההליכים לפניי.

לגופו של עניין – לא מצאתי בתשובת התובעת כל התייחסות למסמכים המבוקשים עצמם וכל טעם מדוע אין לחייבה להשיב לשאלון, ועל כן – ניתן בזאת צו המורה לתובעת להמציא את המסמכים ולהשיב לשאלון כמבוקש בסעיף 11 לבקשה מספר 10 בתיק המאוחד.

לעניין תצהירי העדות הראשית – לא ראיתי כל טעם להתנגדות המשיבה, פרט לניסיון לסרבל את ההליך, ועל כן – כאמור – ניתנת רשות להגיש את התצהירים כאמור בהחלטתי מיום 7.10.2015, קרי – עד יום 28.10.2015.

מאחר שלא מצאתי טעם מבורר לעמדת התובעת, היא המשיבה, ונראה כי התנגדותה נועדה רק לסרבל את ההליך – אני מחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪. סכום זה ישולם ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.