ת"א 4078/05

לאחר שעיינתי בבקשה לאישור שומת ההוצאות והצעת הפסיקתא שהגישה התובעת, וכן בתגובת הנתבעת לה ובכתבי בי-דין שהוגשו במסגרת זו, על נספחיהם, להלן הכרעתי לגבי אלה:

באשר לפסיקתא, מובהר להסרת ספק -

1. כאמור בסעיף 11 לפסק-הדין, על סעיפי המשנה שלו, ישלם המושב לקבלן סך של 649,066 ₪ עבור עבודות נוספות. לסכום זה יש להוסיף מע"מ, לפי שיעורו במועד כריתת החוזה - אפריל 2004, וכן הפרשי הצמדה ממועד זה ועד היום, וריבית, החל מיום הגשת התביעה.

   בגין ניהול מתמשך ישלם המושב סך של 400,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום. לסכום זה אין להוסיף מע"מ, כאמור, בבירור, בפסק הדין.

   ברכיב שעניינו חשבוניות שאושרו ולא שולמו, על המושב לשלם לקבלן סך של 618,402 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף מע"מ, להצמידו למדד המחירים לצרכן, במועד חתימת החוזה ולהוסיף לו ריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד היום.

2. בנוסף - מאושר החישוב שהציגה התובעת לגבי השבת הערבות הבנקאית, חישוב המגיע לסך של 394,388.37 ₪ (קרן נכון ליום אוגוסט 2006, ולא 2016 כנטען, ככל הנראה בטעות ע"י התובעת - בסעיף 4 לבקשתה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ליום התשלום).

   את האמור יש לכלול בפסיקתא.

   באשר להחזר אגרה