ת"א 40677-07-15 אשד נ' סלמה

לפניי בקשה לביטול פסק הדין מיום 6.10.15 בו הורתה כב' השופטת פריאל על מחיקת הליך זה עקב אי-הגשת כתב תביעה והמבקש חויב בהוצאות בסך 4,000 ₪ בגין ניהול הליך הבקשה לסעד זמני.

הליך זה נפתח כבקשה למתן סעד זמני להסרת פרסומים ברשת חברתית.

הבקשה הוגשה בטרם הגשת כתב התביעה על פי תקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ההליך הוגש במקור לבית המשפט המחוזי ביום 20.7.15. בו ביום ניתנה החלטת כב' השופט טובי בו נדרש המבקש להבהיר אם התביעה העיקרית תהא בסמכות בית המשפט המחוזי. לאור הבהרת המבקש, נקבע בהחלטה מיום 21.7.15 כי התיק יועבר לבית משפט השלום.

התיק נותב לכב' השופטת פריאל אשר קבעה ביום 23.7.15 כי אין לתת צו במעמד צד אחד וקבעה מועדים לקבלת תגובת המשיב ולדיון במעמד הצדדים. הדיון התקיים ביום 30.7.15.

ביום 2.8.15 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה ובה נפסקו הוצאות בגין הבקשה בסך 4,000 ₪ ונקבע כי אלו יוטלו בהתאם להכרעה בהליך העיקרי. לא ניתנה כל החלטה בנוגע לקביעת מועד להגשת כתב התביעה בהליך העיקרי.

ביום 4.8.15 הוגשה בקשת המשיב למתן הבהרות נוכח אי-הגשת כתב התביעה וביום 5.8.15 ניתנה החלטה בה נקבע כי אם לא יוגש כתב תביעה, יבוא ההליך לסיומו ותקום הזכות לתבוע את ההוצאות.

ביום 1.9.15 הוגשה בקשה למחיקת ההליך עקב אי-הגשת כתב תביעה.

ביום 6.10.15 הורה בית המשפט על מחיקת ההליך.

ביום מתן פסק הדין הוגשה בקשה לביטולו ובמקביל הוגש כתב תביעה.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי יש להותיר את פסק הדין על כנו.

בשל פרישתה של כב' השופטת פריאל, הועברה הבקשה לטיפולי.

תקנה 362(א) קובעת כי ככלל, בקשה לסעד זמני תוגש "במסגרת תובענה".

תקנה 363(א) קובעת את החריג לכלל ומאפשרת הגשת בקשה לסעד זמני בטרם הגשת כתב תביעה, אך תוקפו של צו כאמור מותנה בכך שכתב התביעה יוגש בתוך 7 ימים ממתן הצו.

התקנה האמורה אינה מציינת מהו המועד להגשת בקשה במקרה בו הבקשה לסעד זמני נדחית. גם ההחלטות השיפוטיות שניתנו בתיק זה אינן מסייעות שכן לא נקבע מועד להגשת כתב התביעה.