ת"א 40515-08-14 דודו חיון עבודות חשמל בע"מ נ' 54152314 ואח'

המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשת וכנגד 2 נתבעים נוספים, בטענה כי הנתבעים נותרו חייבים לה סכום של 290,370 ש"ח בגין עבודות חשמל שביצעה המשיבה עבורם.

בפני עתירת המבקשת לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה, מכוח הוראות סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות"), כאשר לטענתה המשיבה מצויה בקשיים כלכליים בין היתר בשל פסקי דין שניתנו נגדה בתביעות שהוגשו על ידי בנק לאומי ובנק מזרחי.

עוד נטען כי המשיבה לא צירפה לכתב התביעה מסמך חתום על ידי המבקשת בקשר לביצוע העבודות נשוא התביעה וכן לא הוצג חשבון מאושר או דרישת תשלום כלשהי.

לטענת המבקשת בנוסף, התביעה הוגשה בחלוף 4 שנים ממועד ביצוע העבודות ועל כן מדובר בתביעה שהוגשה בשיהוי ניכר ויש בכך משום גרימת נזק ראייתי למבקשת.

המבקשת הפנתה לפסיקה הקובעת כי הכלל במקרה של חברה המגישה תביעה הוא חיובה בהפקדת ערובה ואילו הפטור הוא החריג.

לטענת המבקשת יש לחייב את המשיבה להפקיד סך של 80,000 ש"ח כערובה להבטחת הוצאותיה.

המשיבה בתגובתה מאשרת כי היא מצויה בקשיים כלכליים, אלא שלטענתה מצבה הכלכלי הינו תוצאה של תרגיל "עוקץ" שביצעו הנתבעים כלפי המשיבה באי תשלום חובם בגין העבודות שביצעה המשיבה, כך שעד היום לא חל שינוי במצבה הכלכלי של המשיבה בשל ההפסד שנגרם לה מאי תשלום חובם של הנתבעים.

המשיבה מפנה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), לפיה אין חובה לחייב תובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

לטענת המשיבה , סיכויי התביעה הינם גבוהים, בשל העובדה כי מדובר בעבודות שהמשיבה ביצעה עבור המבקשת ומשום שדרישת הכתב אינה תנאי חיוני והכרחי.

דיון והכרעה

הפרשנות שניתנה בפסיקה לסעיף 353א' לחוק החברות, הוא שככלל בבקשות לחיוב חברה המגישה תביעה בהפקדת ערובה, תחויב החברה בהפקדת ערובה אלא אם בנסיבות העניין נמצא שאין מקום לחיוב זה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, [פורסם בנבו] פס' 6 (13.7.2008)).