ת"א 4047-06-11 ל' נ' גבאי ואח'

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (חוק הפלת"ד או החוק). המחלוקת היא לגבי הנזק. שני מומחים רפואיים מצאו כי לתובעת לא נותרה נכות מהתאונה. התובעת חולקת על חוות דעתם וסבורה כי נותרה לה נכות בשיעור 30% לפחות וכי נגרם לה נזק של כ-662,000 ₪. מצאתי כי התובעת לא הוכיחה את טענותיה. חוות הדעת היו מבוססות, עדות המומחים ברורה ומעוגנת במסמכים הרפואיים ואין ראיות התומכות בטענות התובעת להפסדים ולהוצאות.

עובדות

1. התובעת, ילידת 1952, כבת 62, נפגעה בתאונת דרכים ב-24/2/00.

2. התובעת טוענת כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לה נזקי גוף, ובהם, בין השאר, כאבי ראש, טנטון, כאבים בעמוד השדרה הצווארי, כאבי גב תחתון, פגיעה בזיכרון ובעיות נפשיות.

3. תביעתה הראשונה בגין התאונה הוגשה ב-10/12/05 (ת.א. 61631/05).

4. בית-המשפט מינה שני מומחים – פרופ' זוהר ארגוב בתחום הנוירולוגי וד"ר משה דרור בתחום האורתופדי. שני המומחים מצאו כי לתובעת לא נותרה נכות.

5. התובעת חלקה על ממצאי המומחים והתיק נקבע להוכחות ליום 3/3/11.

6. ב-28/2/11, חמישה ימים לפני ההוכחות, הגישה התובעת בקשה לזימונו של האורתופד לחקירה אך בית-המשפט דחה את הבקשה בשל סמיכות הזמנים. לדיון ההוכחות התייצב בא-כוח התובעת לבדו והודיע כי נבצר מהתובעת להתייצב לחקירה וביקש את דחיית הדיון. בית-המשפט סירב לדחות את הדיון והורה על מחיקת התביעה בלא שפסק הוצאות.

7. סמוך לאחר מכן הוגשה תביעתה הנוכחית של התובעת.

   הראיות בתיק