-
לפניי תובענה שראשיתה בבקשה לביצוע שטר חוב בסך נקוב של 1,067,352 ₪ (להלן – שטר החוב), אותו עשו המנוח אחמד פנדי עלי סעד ז"ל (להלן – המנוח) ובנו היחיד, מר פנדי אחמד סעד (להלן – פנדי), ביום 19.8.05, לטובת התובעת כנפרעת. בשטר החוב צוינו, בין השאר, הסכום הנ"ל בספרות ובמילים, מועד הפירעון כיום 10.10.05 וכן ש"קיבלתי את התמורה אספקת מוצרי דלק, ו/או ציוד דלק, במזומן ו/או באשראי".
-
התובעת הינה חברה העוסקת, בין השאר, בשיווק דלק. מנכ"ל התובעת הינו מר זאב קיסין.
-
המנוח – שנגדו ונגד פנדי הוגשה בקשת הביצוע – היה בעלים של חלקת קרקע בשטח של 6,516 מ"ר ביישוב בית ג'ן שבגליל העליון (להלן – החלקה), יחד עם מר נסר נסיב סעד ומר יוסף נסיב סעד (להלן – נסר ויוסף, בהתאמה). המנוח החזיק במחצית הזכויות בחלקה ונסר ויוסף במחצית הנוספת (כל אחד מהם ברבע).
-
מר סאלח סעד, נתבע 2, הינו אחיינו של המנוח. בתחילת שנות ה-90' יזם נתבע 2 הקמת תחנת דלק על חלק מהחלקה, בשטח של 2,000 מ"ר (להלן – המגרש), וזאת יחד עם פנדי, לו העביר המנוח את זכויותיו בחלקה (אם כי ההעברה לא הסתיימה ברישום). פנדי התחייב להעביר לנתבע 2 שטח של 1,000 מ"ר מתוך חלק החלקה שהמנוח העביר לו.
-
נתבע 2 ופנדי חברו לנסר ויוסף, והארבעה (להלן גם – ארבעת השותפים) יזמו יחדיו הקמת חברה בשם "דלק אחים סעד בע"מ" (להלן – החברה) לצורך הקמת תחנת הדלק במגרש (להלן – התחנה).
-
ארבעת השותפים כרתו, בשנת 1995, חוזה עם חברת סונול ישראל בע"מ (להלן – חברת סונול) לצורך הקמת התחנה ותפעולה, חוזה שגם המנוח היה צד לו. אין צורך לעמוד כאן על פרטי ההתקשרות החוזית עם חברת סונול, בה נערכו במשך הזמן תוספות ושינויים. די לענייננו לציין כי ההתקשרות כללה, בין השאר, התחייבות של חברת סונול למתן הלוואה ואשראי, לצורך הקמת התחנה ותפעולה, כנגד משכון המגרש לטובתה.
-
התחנה החלה לפעול בשנת 1999 אך כבר בתחילת פעילותה התקשתה החברה לעמוד בתשלומים לחברת סונול. לפיכך, בהמשך הדברים, הפסיקה חברת סונול ליתן לחברה אשראי. החברה ביקשה אפוא לרכוש דלק לתחנה מגורמים אחרים, הגם שהדבר היה מנוגד להתחייבויותיה החוזיות כלפי חברת סונול, והחלה לרכוש דלק לתחנה מסוכנות הדלק "אחים ס.ע. אבראהים בע"מ" (להלן – הסוכנות). הסוכנות, מצידה, רכשה את הדלק שסיפקה לחברה מהתובעת.
-
התשלום בעבור רכישת הדלק על ידי החברה מהסוכנות נעשה באמצעות שיקים מעותדים, שנמשכו על ידי החברה לפקודת הסוכנות. בתחילת שנת 2005 דרש מר קיסין מהסוכנות להקטין את שיעור ההתחייבויות בחשבונה שאצל התובעת, שחלקם נבע מחובות של החברה לסוכנות (ר' בחקירתו הנגדית של מר סביח אבראהים בפרוטוקול, עמ' 29 שורה 19 ואילך). עקב כך הוסכם כי הסוכנות תמשיך לספק דלק לתחנה, אך השיקים שתמשוך החברה כנגד הספקת הדלק יימשכו ישירות על שמה של התובעת (ר' גם בחקירתו הנגדית של מר קיסין בפרוטוקול, עמ' 40 שורה 10 ואילך). החל מיום 10.4.05 שולמה אפוא התמורה לדלק שסופק לתחנה בשיקים מעותדים של החברה שנמשכו לפקודת התובעת.
-
על רקע מצבה הכלכלי הקשה של החברה נתגלעו חילוקי דעות בין ארבעת השותפים באשר לאופן ניהול התחנה והפעלתה. על רקע זה חתמו השותפים, ביום 28.4.05, על הסכם שבמסגרתו נטלו על עצמם נתבע 2 ופנדי את הפעלת התחנה לתקופה בת 12 שנים, החל מיום 1.5.05, תוך התחייבות להביא את החברה, בתום התקופה האמורה, למצב בו היא תהייה נקייה מכל חוב, שעבוד או עיקול (ר' בסעיף 5.8 להסכם). נסר ויוסף התחייבו, מצידם, להחכיר את חלקם בשטח התחנה ולהימנע מלהתערב בניהול התחנה או להפריע לניהולה ולהפעלתה (להלן – הסכם ההפעלה).