ת"א 4038-05-14 מזרחי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") חברה לביטוח בע"מ

בקשת נתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת הנכות במל"ל.

1. לטענת התובע נפגע בתאונת דרכים בעבודה מיום 28.5.12 ונגרם לו שבר בכתף ימין. בנוסף לשבר זה נכתב בתעודת חדר מיון שנחבל בברך ימין. התובע אושפז, נותח בכתפו והשתחרר ביום 5.6.12 – תאונה ראשונה.

2. ביום השחרור, בדרכו או בהגעתו לביתו נפל וכתוצאה מנפילה זו נגרמו לו שברים בשוקית ובפטישון קרסול ימין. הוא אושפז, נותח לקיבוע השברים והשתחרר למחרת - תאונה שנייה.

3. ב – 20.11.12 הגיש התובע למל"ל תביעה לתשלום דמי פגיעה ובה פירט שנפגע בברך, כתף וצוואר, טופל במיון ואושפז בין 3.6.12 ל – 5.6.12. ב - 17.12.12 הכיר המל"ל בתאונה בעבודה ובפגימות "חבלה בכתף ימין, קרסול ימין".

4. ב – 13.1.13 הגיש התובע תביעה לקביעת דרגת נכות ובה מופיע לראשונה פירוט על חבלה בקרסול ימין ובמכלול "אחרי 3 ניתוחים". בפרק תיאור המגבלות כתב בין היתר "צליעה קרסול ימין". הוועדות הרפואיות שבדקו את התובע ואת החומר הרפואי, אישרו נכויות זמניות. לבסוף קבעה וועדה מיום 8.7.13 נכויות צמיתות: 10% עבור כתף, 5% עבור קרסול – 10% עבור צלקות ניתוחיות בקרסול.

5. לטענת הנתבעת לא גילה התובע למל"ל על התאונה השנייה, הוועדות לא התייחסו לעובדה שמדובר בשתי תאונות נפרדות, לא עסקו ולא קבעו קשר סיבתי בין התאונה השנייה ופגיעת הקרסול לבין התאונה הראשונה. לטענת התובע הגיש לוועדות את מלוא החומר הרפואי והן קבעו את אשר קבעו תוך התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין שתי התאונות על פגיעותיהן.

6. הבאת ראיות לסתור תותר במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים. לענייננו יש לבחון האם נפלו פגמים מהותיים בעבודת הוועדה [ע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פורסם בנבו, רע"א 634/85 עודה נ' רותם, פורסם בנבו, ראו ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים, מהד' רביעית, עמ' 774 – 777]. עיון בפרוטוקול הוועדה מ – 8.4.13 מעלה שד"ר קרואטלר לא הבחין בין שתי התאונות ולא קבע דבר בעניין קשר סיבתי בין פגיעת קרסול בתאונה השנייה לבין הפגיעות בתאונה הראשונה.

7. יתר על כן, כתב התביעה לא "פתח חזית" מפורשת באשר לפגיעת קרסול, לתאונה השנייה ולקשר בין שתי התאונות. טענתו עלתה לראשונה בתגובה לבקשה שלפניי.

די בכך על מנת להיעתר לבקשה.