ת"א 4038-05-14 מזרחי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") חברה לביטוח בע"מ

פרופ' דודקביץ מונה כמומחה מטעם בית המשפט במסגרת היתר לנתבעת ["ההיתר"] להביא ראיות לסתור את הנכות על פי דין שקבעו הוועדות הרפואיות ליד המל"ל.

התובע המציא למומחה את תיק המל"ל לרבות החלטות הוועדות הרפואיות שעמדו בבסיס ההיתר.

לטענת התובע ההחלטות אכן אינן עונות "בדווקנות" על הגדרת המסמכים המותרים בהמצאה אך אין חשש להשפעה על שיקול דעתו האובייקטיבי של המומחה שכן הן בעלות ממד אובייקטיבי ומכל מקום טענתה העיקרית של הנתבעת בגינה ניתן ההיתר, עסקה בקביעת הקשר הסיבתי ולא בקביעת הנכות.

הנתבעת חולקת על טענות התובע.

בהינתן חשיפת המומחה לחומרים אסורים בהמצאה, יכריע בית המשפט בכל מקרה לגופו, מהו השיקול הגובר. במסגרת זו יש לתת משקל להנחה לפיה ניתן לסמוך על מומחה מקצועי ומנוסה, בבחינת זרועו הארוכה של בית המשפט, שיידע להפריד את המוץ מן התבן, לשמור על עצמאות שיקול דעתו והתרשמותו גם אל-מול "מקצת-חוות-דעת" [רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן ואח', פורסם בנבו].

בענייננו, איני רואה השלכה לממד זה או אחר בהחלטות הוועדות הרפואיות. די בהיתר להבאת ראיות לסתור על מנת לחייב בחינה DE NOVO של מצב התובע, ובחינה זו אינה מוגבלת לשאלת הקשר הסיבתי. למותר לציין שבחינת הקשר הסיבתי כוללת בחובה גם קביעת נכות או שלילתה בהתייחס לשאלת הקשר הסיבתי.

בהינתן העילה בבסיס ההיתר, המצאת החלטות הוועדות הרפואיות יש בה לכאורה לקלוע את המומחה למצב מעין שיפוטי בו עליו להכריע בין ההחלטות שנפסלו לבין טענות הנתבעת.

אין מקום לחשוף את המומחה ולו תיאורטית למצב כזה. קבלת עמדת התובע יש בה כדי לתת יד לניסיון, שגם אם מקורו בתום לב, חותר תחת ההיתר.

הנתבעת העלתה את טענתה במועד, בטרם נבדק התובע אצל המומחה ובטרם הגיש המומחה חוות דעתו.