ת"א 40341-11-14 קורטוביץ ואח' נ' קציר ואח'

המשיבים הגישו בהתאם לתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") כתב תביעה מתוקן לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס יוסי לזר, ולאור האמור בחוות הדעת.

המבקשים מתנגדים להגשת כתב התביעה המתוקן ומבקשים לדחות אותו על הסף.

המשיבים הגישו תגובה לבקשה והמבקשים תשובה לתגובה.

לטענת המבקשים, תקנה 136 לתקנות איננה מאפשרת כל תיקון שהוא במסגרת כתב התביעה המתוקן, אלא מוגבלת לתיקון בעל זיקה לאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

חרף האמור, כתב התביעה המתוקן חורג מגבולות המותר, ומנסה לייחס למומחה מסקנות שלא הוסקו על ידו.

כך למשל, מציינים המשיבים בכתב התביעה המתוקן כי קיימת סכנה בטיחותית למבנה ו/או ליציבותו על אף שהמומחה לא קבע זאת ואף לא קבע כי יש צורך בתיקון קונסטרקטיבי.

לטענת המשיבים, יש לנהוג בגישה ליברלית במסגרת התרת תיקון כתב תביעה, ובכל מקרה קיימת זיקה ישירה בין חוות הדעת לבין כתב התביעה המתוקן, הכל כמפורט בסעיפים 15, 17 לכתב התביעה המתוקן, במסגרתן צוטטו קטעים מחוות דעתו של מומחה בית המשפט.

לנוכח הממצאים שהתגלו בחוות הדעת המליץ המומחה על קבלת חוות דעת תכנונית של קונסטרוקטור.

המשיבים מדגישים כי תקנה 136 לתקנות נועדה בדיוק למקרים מסוג זה, קרי כאשר מתגלות עובדות חדשות לצדדים כתוצאה מבדיקת המומחה וקבלת חוות דעתו, יש מקום להגשת כתב תביעה מתוקן.

בהקשר זה סבורים המבקשים כי המומחה לא קבע באופן מפורש כי יש פגיעה ביציבות המבנה וכי המשיבים מציינים זאת במסגרת כתב תביעתם, שעה שהם אינן מומחים בתחום הנדסת הבניין.