ת"א 4033-02-15 גבס 10 בע"מ נ' ביריוקוב ואח'

לפני בקשת הנתבעים להורות לתובעת להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיהם.

התובעת עותרת בתביעתה לסעד מתן חשבונות ולפסיקת סעד כספי כתוצאה ממתן החשבונות. ביסוד התביעה טענת התובעת שהנתבעים התקשרו עמה בשנת 2008 בהסכם בעל פה שלפיו התובעת תרשה לנתבעים החל ממועד ההסכם לבצע עבודות צבע עבור חברת א. וייס שעבורה ביצעה התובעת עבודות כקבלן ראשי והנתבעים פעלו כקבלן משנה מטעמה. בתמורה לרשותה הנתבעים ישלמו לתובעת 10% מסכום העסקאות בהם יתקשרו הנתבעים עם א. וייס (להלן: "ההסכם"). הנתבע מסר לתובעת המחאה חתומה וריקה וערב אישית לקיום חובות הנתבעת. ההסכם הופר על ידי הנתבעים שמעולם לא העבירו לתובעת כל תשלום בגין העבודות שביצעו עבור א. וייס והתמורה שקיבלו ממנה.

הנתבעים כופרים בכל טענות התובעת ומקדימים לכל טענה את הטענה שהתביעה התיישנה. לטענתם אין ממש בתביעה, משלא נכרת כל הסכם כאמור בתביעה, חתימת הנתבע על השיק מזויפת, ולא ברור כלל כיצד הגיע לידי התובעת. אין כל מקור נורמטיבי וכל צורך ברשות של התובעת להתקשרות הנתבעים עם א. וייס לביצוע עבודות. השתהות התובעת בדרישת התשלום אף היא מצביעה על כי גם התובעת לא סברה שיש לה זכות כלשהי ולא הסכם עם מי מהנתבעים.

לצורך הבקשה שלפני יש הסכמה בין הצדדים על מספר עובדות שהן מרכזיות לצורך ההכרעה בבקשה, אפרטן להלן:

התובעת היא חברה בע"מ. בד בבד עם הגשת התביעה קיבלה התובעת החלטה על פירוקה מרצון ועל הפסקת פעילותה מיום 31.12.2014. באי כוח התובעת בתביעה מונו לטיפול בפירוק החברה מרצון.

אף ביחס לדין החל ביחס לבקשה להפקדת ערובה בעניינה של תובעת שהיא חברה, שעליה חל סעיף 353 א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות" וגם "החוק") אין מחלוקת. המחלוקת נוגעת ליישומו בנסיבות העניין.

הנתבעים טוענים שהתובעת הסתירה שהיא מצויה בהליכי פירוק מרצון וכי הפסיקה את פעילותה. לטענתם סיכויי התביעה להתקבל נמוכים, ואף הגשתה נעשתה בחוסר תום לב, תוך הסתרת דבר הפירוק מרצון. לטענת הנתבעים התובעת לא הצליחה ולו אף בקירוב לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 353 א' לחוק החברות והפסיקה שלפיהם הכלל הוא בדבר הפקדת ערובה, והחריג חל רק אם החברה הוכיחה שיש ביכולה לשלם את ההוצאות אם הנתבע יזכה. התובעת חסרת רכוש, אין לה נכסי מקרקעין, לא כלי רכב ולא זכויות. אין לתובעת פעילות ולא ניתן יהיה להיפרע ממנה, אם תביעתה תדחה והיא תחייב בהוצאות הנתבעים. מבוקש להורות לתובעת להפקיד סכום שלא יפחת מ- 375,000 ₪.